ארכיון המסמכים

הנצחת זכרם של כל קורבנות הנאצים – מכתב של מצפן אל חברי הכנסת, 1 בספטמבר 1986

ערבים, יהודים וגזענים - חוברת הסברה בהוצאת "מצפן", 1986

חוברת הסברה בהוצאת מצפן, 1986: מה זו אפליה גזענית? ומה זו הפרדה גזענית (אפרטהייד)? ‏אילו סוגי גזענות רווחים בישראל? האם הציונות גזענית? האם הגזענות היא שורש הסכסוך הערבי-ישראלי? ‏מדוע משלבת ישראל אפליה גזענית עם דיכוי לאומי?

תחקיר על נזקי האסבסט בישראל, שימושיו ותחליפיו (נספח ל"גושפנקה לסרטן")

פרסום ראשון של תכנית למלחמה פסיכולוגית שחיבר פקיד משרד החוץ, עודד ינון, והציע אותה לממונים עליו.

יפורסמו שמות האנסים במדים, הודעה לעיתונות, 8.12.1982

מכתבי תמיכה של מצפן אל פועלי הנמל בפיראוס ובמלבורן, שהודיעו על סירובם לפרוק ולהעמיס אוניות ישראליות במחאה על הפלישה הישראלית ללבנון. הודעה לעיתונות, 16.7.1982

אנו מאשימים - 12 ביוני 1982; מודעה, "העולם הזה", 30.6.1982

שתי הפגנות ציינו ב-1982 את ה-1 במאי בישראל, שתיהן היו הפגנות רמייה: אחת ציונית, השניה סטליניסטית.

למה לא צעדנו ב-1 במאי - מודעה, "העולם הזה" 11.5.1982

גילוי-דעת זה נוסח על ידי מרכז "מצפן", אך לאחר הדפסתו הביעו כמה חברות וחברים התנגדות להפיצו. לדעתם, גילוי הדעת התמקד מדי בהצדקת העמדות של "מצפן", בבחינת "טפיחה עצמית על השכם", ובניגוח עמדות שגויות של שותפים פוטנציאליים למאבק - מה שאינו עשוי לשכנע, ועלול אף להרחיק. גילוי-הדעת הופץ לפיכך רק למשתתפי הפגנות 1 במאי 1982, ואחר כך נגנז למעשה.

שבת. בשעה 14:00 מודיעים בחדשות שצעיר נהרג בהפגנה באל-בירה. תוך 3 שעות: הפגנה ברחוב דיזנגוף בתל אביב, פיזור בגז מדמיע, עשרה עצורים, 3 מהם חברי מצפן ו-3 אוהדים שלנו.

הפגנה ברמאללה. גז מדמיע הופך להיות דבר מקובל.

הפגנת הזדהות של מצפן עם סולידאריות, בהשתתפות מעטים משל"י, ברחוב אלנבי בתל אביב

הודעה לעיתונות על משמרת מחאה מול משרדי המפלגה הקומוניסטית בתל אביב, במחאה על תמיכתה במשטר הפולני ובצעדי הדיכוי שלו נגד תנועת הפועלים "סולידאריות".

"הוועד לסולידריות עם ביר זית" ("הוועד נגד ההתנחלות בחברון" בשם חדש) יזם הפגנה בביר זית וחלוקת כרוזים בביר זית וברמאללה, במחאה על הסגירה – פעם נוספת – של אוניברסיטת ביר זית. כ-70 משתתפים. מדיניות ליברלית של הממשלה: לא נערכו מעצרים. הכרוזים חולקו, המפגינים נכנסו לשטח האוניברסיטה. היה דיווח ברדיו.

ב"הארץ" התייחסות ראשונה בעיתונות לספר "סולידריות" – הביקורת חיובית מאוד.