על הסיבות להיותי חבר מצפן – הרצל שוברט
הרצל שוברט על הסיבות להיותו חבר מצפן, מתוך ערב לרגל הופעת ספרה של ניצה אראל על מצפן, ספטמבר 2010. צילום: ערן טורבינר
הרצל שוברט על הסיבות להיותו חבר מצפן, מתוך ערב לרגל הופעת ספרה של ניצה אראל על מצפן, ספטמבר 2010. צילום: ערן טורבינר
זוהי המציאות היומיומית בשטחים הכבושים: ביום שלישי השבוע פתחו מתנחלים באש לעבר נערים פלסטינים מפגינים והרגו את האשם לוטפי אבו-מסלם, בן 14, יליד מחנה הפליטים בלטה שליד שכם. זהותו של שופך-דם-נקיים זה ידועה: זהו מתנחל מהיישוב חיננית. יש לשער שגם הפעם לא יועמד הרוצח לדין.
ראשיה, הוגיה ומתכנניה של המדיניות הישראלית המטורפת חולמים על סדר אימפריאלי באזור, שבו הכל ייעשה כדברם, ואילו אנו משמשים להם בשר-תותחים. את לבנון הם הופכים לווייטנאם; ואת הארץ כולה – לדרום אפריקה. אם לא נצליח לעצור אותם, כולנו ניתן את הדין.
עמדותיה של תנועת שלום עכשיו כפי שהן עולות מפרסומיה.
מהכיבוש של 1948 ועד הסיירת הירוקה, תולדות נישול הבדואים.
המאבק האנטי-ציוני בישראל אינו עוד סתם מאבק אחד ברשימה ארוכה של מאבקים חלקיים. סיסמאות אנטי-ציוניות קוראות תגר על הבסיס הרעיוני והמעשי שעליו בנויה החברה הישראלית והחיה הפוליטית הנקראת "מדינת ישראל". מי שחושש שדרישה לשים קץ לאפליה בין יהודים לערבים בישראל עלולה להפיץ אשליות שאפשר לבטל את האפליה מבלי לשנות את המשטר, לוקה בטעות.
אין עמדות ביניים בנושא זה. אתה נגד גזענות, או בעדה. את אתה בעדה, הרי אתה נמצא במחנה אחד עם אנטישמים וגורלך יהיה כגורלם. אם אתה מתנגד לגזענות, על כל צורותיה, הרי אני מציע לך לברר שוב את עמדת התנועה הציונית כלפי האנטישמיות, ואולי תמצא כי אינך יכול לשייך את עצמך לתנועה זו.
זמנים רעים הגיעו. העיתונים הרשמיים טענו שכל יהודי עיראק היו סוכנים ציונים, ששירתו את האימפריאליזם. זרקו פצצות לבתי הכנסת, אנשים שלא הכרתי החלו להופיע ולומר שהמקום היחידי ליהודים הוא בארץ ישראל. אמרתי: לא. מקומי פה – בעיראק. שפתי ערבית, תרבותי ערבית, אני ערבי-יהודי. הם אמרו לי: לא, אם אתה יהודי, אתה לא יכול להיות ערבי.
ראינו אותך על המסך הקטן, והיית ממש נפלא. הראית לנו מה זאת אומרת להיות ליברל בישראל. אחרי ניתוח פרופסורי של המצב הגעת למסקנה, העומדת בשורה אחת עם כל השקפתך הליברלית: עונש מוות!
ההיסטוריה אינה דורכת במקום – אנו חייבים להתאים את תפישת עולמנו למתרחש באזור. אי אפשר לומר שלא קיים עם פלסטינאי. המציאות מורה שהוא קיים. אי אפשר לדבר על החזקת שטחים כתנאי לביטחון, כשבהפעלת כפתור ניתן לשלח טיל למרחק של יותר מ-500 ק"מ.