פסק הדין של בג"ץ בשבתו כבית המשפט הגבוה לציונות: סיפורו של הסרט "המאבק על הקרקע או פלסטין בישראל", שנפסל להקרנה בישראל על ידי הצנזורה ובג"ץ. הנוסח המלא של פסק הדין מ-1979 מלווה בהערות של העותר: מי סילף את ההיסטוריה, ומי התייצב על משמר המיתוס הציוני
מי נטע וטיפח את הגפנים בחולות של כרם ג'באלי, ומי עקר אותן והפך את הכרם למדבר-חול
מאמר זה פורסם בספר "השמאל העצמאי בישראל 1967‒1993" (אסופה לזכרו של נעם קמינר), בהוצאת ספרי נובמבר, דצמבר 2019.
עדות אישית מצולמת של אחמד מסארווה, אז טרקטוריסט, על סירובו לפנות את השלדים של בית הקברות עבד א-נבי כדי לפנות מקום לבניית מלון הילטון בתל אביב.
גדלתי בבית של מהגרים מפולין על שירים של יוליאן טובים; הגעתי למצפן כנערה זמן קצר אחרי מלחמת יוני 1967; מה היתה המשמעות להיות פעילה במצפן ובתנועה הפמיניסטית; אני לא אוהבת את השאלה "האם את מרגישה ישראלית?"; לא יהיה שינוי מהפכני בחברה הישראלית בלי שינוי מהפכני בעולם הערבי, כי אנחנו חלק מן האזור הזה, וגם הפתרון יהיה אזורי - או שלא יהיה פתרון.
ילדות בנצרת עילית, פעילות בימין אחרי מלחמת יוני 67', תחילת ההתפכחות בעת השירות הצבאי בחזית התעלה במלחמת ההתשה, מעצר בהפגנת 1 במאי 1972 של הפנתרים השחורים והשמאל בירושלים - תחנות בדרך אל מצפן.
אני זוכרת ויכוח עם אבא שלי, אמרתי לו "אבל אתם..." והוא אמר לי: "מי זה אתם, איפה את?" אז אמרתי לו, "אני כבר בצד השני" .
הקשר המיוחד בין חיים הנגבי, ממייסדי מצפן, לעיר חברון, שבה היה סבו, חיים בג'איו, הרב האחרון של הקהילה היהודית.
מצפן כבית ספר אנטי גזעני.
זכרו את ואנונו - הוא פירסם את האמת על הנשק הגרעיני של ישראל.
ממהפכת הסטודנטים של 1968 עד החברה האזרחית הגלובלית.
תרגום מתוך חוברת בערבית לזכר פריד פרח, שיצאה לאור במלאת ארבעים יום למותו.
פריד לא הניח למרכזיות המאבק הפלסטיני הצודק נגד הציונות להסיט אותו מעמדתו האינטרנציונליסטית האנושית הרואה במקופחים ובעשוקים בכל מקום בעלי ברית במאבק, הראויים לכל העזרה והסולידריות.
בקשת מידע של מצפן על חמישה פשעי מלחמה נותרה בלי תשובה.
כתבה על חבר מצפן אלי לבל, שהתפרסמה בשבועון הירושלמי "כל העיר", 11 ביוני 1993
הקדמה לחוברת "30 שנה עם מצפן" (1962–1992), שיצאה בהוצאת האירגון הסוציאליסטי בישראל, 1993 (76 עמ').
כתבה שהתפרסמה במוסף השבועי של העיתון "חדשות" ב-20 בנובמבר 1992, לקראת מלאת 30 שנה להופעת הגיליון הראשון של "מצפן". וזאת כותרת המשנה שנתן עורך המוסף לכתבה: "בקרב הציבור הישראלי הם נחשבו בוגדים, או במקרה הטוב ‒ תמהונים. חברי מצפן עצמם מסתכלים על 30 שנות פעילותם בגאווה. ואלה תולדות המהפכה"
חוברת הסברה בהוצאת מצפן, 1986: מה זו אפליה גזענית? ומה זו הפרדה גזענית (אפרטהייד)? אילו סוגי גזענות רווחים בישראל? האם הציונות גזענית? האם הגזענות היא שורש הסכסוך הערבי-ישראלי? מדוע משלבת ישראל אפליה גזענית עם דיכוי לאומי?
שתי הפגנות ציינו ב-1982 את ה-1 במאי בישראל, שתיהן היו הפגנות רמייה: אחת ציונית, השניה סטליניסטית.
גילוי-דעת זה נוסח על ידי מרכז "מצפן", אך לאחר הדפסתו הביעו כמה חברות וחברים התנגדות להפיצו. לדעתם, גילוי הדעת התמקד מדי בהצדקת העמדות של "מצפן", בבחינת "טפיחה עצמית על השכם", ובניגוח עמדות שגויות של שותפים פוטנציאליים למאבק - מה שאינו עשוי לשכנע, ועלול אף להרחיק. גילוי-הדעת הופץ לפיכך רק למשתתפי הפגנות 1 במאי 1982, ואחר כך נגנז למעשה.