ארכיון המסמכים

הבריונים של הרב כהנא מתנחלים ליד חברון, באישור ובמימון ממלכתי; הצעת-חוק לסיוע למשפחות מרובות ילדים כוללת סעיף גזעני שנועד למנוע סיוע ממשפחות ערביות; בלבנון קופאים מקור פליטים פלסטינים חסרי קורת-גג ובמחנה המעצר משתיקים את מחאת הכלואים באש חיה; בוועדת החקירה הממלכתית נפרשת תמונת זוועה וראש הממשלה אינו יודע ואינו זוכר.

סכנת כליה מרחפת על פלסטינים רבים במחנות ההרוסים בלבנון. החורף הממשמש ובא יפגע בעיקר בילדים, בנשים ובקשישים. הבתים נהרסו בשיטתיות במהלך המלחמה ולאחריה, ומערכות המים, הביוב, החשמל והכבישים הוחרבו. בתי החולים והמרפאות, שפעלו בחסות אונר"א והסהר האדום הפלסטיני, שותקו. זה מה שנקרא "הרס תשתית המחבלים".

זוהי המציאות היומיומית בשטחים הכבושים: ביום שלישי השבוע פתחו מתנחלים באש לעבר נערים פלסטינים מפגינים והרגו את האשם לוטפי אבו-מסלם, בן 14, יליד מחנה הפליטים בלטה שליד שכם. זהותו של שופך-דם-נקיים זה ידועה: זהו מתנחל מהיישוב חיננית. יש לשער שגם הפעם לא יועמד הרוצח לדין.

מאז תחילת המלחמה גדל בצורה חסרת תקדים מספרם של החיילים המסרבים לשרת בלבנון, או אף בכל השטחים הכבושים, גם אם תיגזר עליהם תקופת מאסר על התנגדותם המצפונית למלחמה ולכיבוש.

זכות הפליטים לשוב למולדתם - מודעה, "העולם הזה", 20.10.1982

ממשלה זו יצאה למלחמת לבנון במטרה מוצהרת לעקור את הטרור הבינלאומי, כדי להגן על כל יהודי באשר הוא. כפי שמתברר בשבועות האחרונים, המלחמה השיגה בדיוק את ההיפך: הטרור האנטישמי בעולם הגיע לשיא חדש.

אני חיה באמסטרדם ועובדת בטלוויזיה ההולנדית. הידיעות הראשונות על הטבח בביירות היכו אותי בהלם. למחרת התברר שלא היכו רק אותי. בעבודה, ברחוב, אצל חברים, בעיתונות ובטלוויזיה רדפו אותי הידיעות, המחאות, ההאשמות. אנשים וקבוצות שתומכים בדרך כלל בישראל, גינו אותה בלשון חריפה. ואני מצאתי את עצמי מתגוננת ומגינה ומנסה לשכנע שלא כל ישראל כזאת, שיש הרבה אנשים שחושבים אחרת.

הפחד הנואש מפני חקירת פשע המלחמה בסברה ובשתילה מדבר בעד עצמו. הקואליציה הספונטאנית, שהתגבשה השבוע בכל פינות הארץ, בהפגנות ובמחאות, אסור לה שתגווע. שהרי הדרך ארוכה והמאבק לא קל: להעביר את ממשלת הזדון מן הארץ, להביס את שלטון הדמים הזה ולהשליך את הבגיניזם והשרוניזם אל פח האשפה של ההיסטוריה. שאם לא כן, הם יובילו אותנו אל שואות חדשות, חמורות ורוויות דם פי כמה וכמה.

ראשיה, הוגיה ומתכנניה של המדיניות הישראלית המטורפת חולמים על סדר אימפריאלי באזור, שבו הכל ייעשה כדברם, ואילו אנו משמשים להם בשר-תותחים. את לבנון הם הופכים לווייטנאם; ואת הארץ כולה – לדרום אפריקה. אם לא נצליח לעצור אותם, כולנו ניתן את הדין.

השר יובל נאמן פתח פעם את סגור-ליבו וביכה את אובדן ההזדמנות שנקרתה לצה"ל במלחמת יום כיפור "לרוקן את רצועת עזה מתושביה"; ואילו אלוף (מיל') אהרון יריב סיפר על כוונות של גורמים אלמוניים לבצע גירוש המוני של תושבי השטחים בעת מלחמה בעתיד, "שבמהלכו יגורשו 800-700 אלף איש".

אופי התפקיד: השלטת סדר חדש בלבנון, על כל המשתמע מכך. כישורים: נוצרי, קר רוח, שאפתן, חסר היסוסים בכל הנוגע לחיסול יריבים, בעיקר פלסטינים. ניסיון בטבח רצוי. בן-חסות נאמן חובה.

הדברים שנאמרו בכתבה על אילת הכילו את כל היסודות של הגזענות הקלאסית, שהגיעה לשיאה בשנות השלושים באירופה: הערבים מפתים את בנותינו, הם "מסריחים", יש לקבץ אותם בתוך גטו, וכן הלאה. די להחליף את המלים "ערבי" ו"ערבים" ב"יהודי" ו"יהודים" כדי לקבל את הנוסחאות האנטישמיות משכבר הימים.

בקרוב תוקם ההתנחלות הישראלית הראשונה בדרום לבנון. ראש הממשלה יכריז כי ההתנחלות אינה חוקית, אך בפגישה עם ראשי גוש אמונים ילחץ את ידיהם בחמימות. שר הביטחון ינהל איתם משא ומתן על פינוי השטח, ובמקביל יורה לצה"ל לספק להם חשמל ומים ולאבטח אותם. הרב הראשי יוכיח באותות ובמופתים כי האזור היה מאז ומתמיד נחלת שבט אשר, ועל-כן מצווה לחזור וליישב אותו.

קובץ זה יוצא לאור במלאת חצי שנה לפעילות "שטח משוחרר" ופרסום 28 מודעות, שבוע אחר שבוע, בעיתון "הארץ". הקובץ כולל מבחר מן המודעות שפורסמו; מספר רשימות שכתבו חברים פעילים בקבוצה; וחלק קטן מתוך מאות המכתבים שהגיעו אל הקבוצה.

קבוצת "שטח משוחרר" הפיקה כרזה דו-לשונית שכותרתה "ביירות 82", ובה השיר "על השחיטה"  בעברית ובערבית (תרגום: המשורר הפלסטיני ראשד חוסיין) על רקע של מפת ביירות. וגם: עלי אל-אזהרי נזכר בשתי אפיזודות הקשורות בכרזה הזאת.

במודעה פורסם במלואו שירו של חיים נחמן ביאליק משנת 1905, "על השחיטה".