אל משתתפי הכינוס הבינלאומי של משפטנים יהודים – אוגוסט 1969

שערי הריבית והאינפלציה במערב, הקמת מפלגה קומוניסטית במערב-גרמניה, התנגדות להנהגה בצ'כוסלובקיה, שביתות באורוגוואי, התנגשויות עם המשטרה האמריקאית באוקינאווה, ועידה קומוניסטית במוסקבה, משבר ממשלתי באיטליה, שביתה כללית בארגנטינה, משבר כלכלי בבריטניה.

ראיון עם כתב "מעריב", גבריאל שטרסמן, שפירסם כתבה על מצפן תחת הכותרת "יהודים בשירות הפתח", בעת ביקורה של גולדה מאיר בבריטניה; ושיחה עם כתב ג'רוזלם פוסט, ארי רט.

בועז עברון האשים את חבר "מצפן" משה מחובר בתמיכה בהתקפת "החזית העממית לשחרור פלסטין" על מטוס "אל על" באתונה; ברית הריאקציה הישראלית-גרמנית.

הפגנה מול הכנסת נגד הכיבוש; רק 100 אזרחים נענו לקריאת מצפן להפגין "הלאה הכיבוש", בלי "אבל", בלי "בתנאי", בלי "אם".

כנציג העובדים לא יישב בבתי הדין נציג נבחר של "שובתים פראיים" אלא נציג ההסתדרות, הזרוע המדכאת של השלטון.

אלימות, שביתות שבת, השתלטות על מבנים, נשיאת נשק חם בקמפוסים.

התשובה הממשלתית להתחזקות המאבק הפועלי - הסלמה בפעולות צה"ל בגזרת תעלת סואץ וצעדים לקראת מלחמה חדשה.

מנהיגי ההסתדרות וחברי הממשלה פוחדים. הם פוחדים שאזרחי ישראל יבינו כי מי שמשקר בענייני הפועלים משקר בכל המדיניות שהוא מנהל. הם הבטיחו לנו שלום – ונתנו לנו שפיכות דמים. הבטיחו לנו חיים של כבוד – ואנחנו אוכלים קדחת. מה אפשר לעשות?

עסקני ההסתדרות, מנהיגי מפלגות הפועלים וראשי השלטון – אלה המתיימרים להיות נציגי הפועלים ומעבידיהם גם יחד – עשו יד אחת במטרה לשבור את שביתת הדוורים הצודקת, ועל ידי כך לשתק את תביעות הפועל בישראל, לסתום לו את הפה ולקשור את ידיו.

מששומעים את ראשי ההסתדרות והממשלה, אפשר לחשוב כי הדוורים, המקבלים את המשכורות הנמוכות ביותר במשק הממשלתי, החליטו לפתע להרוס את משק המדינה.