בתמונה מימין: הביטחון שמעניק שר הביטחון ליהודים; בתמונות משמאל: בשורת השלום שהוא מביא לערבים

היסוד הבולט והמשמעותי ביותר בבחירות להסתדרות הכללית שנערכו לא מכבר, הינו ללא כל ספק הצבעת הנמנעים. למעלה מ-35% מכלל בעלי זכות הבחירה הביעו בכך את שאט נפשם מהמנגנון הביורוקרטי המסורתי המחזיק בהגה ההסתדרות מזה שני דורות כמעט. שאר המצביעים התחלקו באופן המראה תזוזה ניכרת ימינה – מן המחנה המתקרא "שמאל" אל המחנה ה"אזרחי" המכונה "ימין".

האמת היא כי מחנה הפועלים בארץ חדל מזמן לראות בהסתדרות מוסד המגן על ענייניו. הציבור רואה בהסתדרות חלק ממכונת השלטון הפוליטי במדינה ומוסד המספק שירותי בריאות בתמורה למס האחיד. מס זה מכונה בלשון העם מס "קופת חולים". רק מעטים טורחים לבדוק את התפצלות סכומי המס לכל המוסדות ההסתדרותיים, מחוץ לחלק הנועד לביטוח הרפואי.

משרדי האיגוד המקצועי, האמורים לעסוק בהגנה על ענייני הפועלים, מופיעים בחלק גדול מסכסוכי העבודה כמסייע ישיר או עקיף למעבידים, ולעתים קרובות כנותני פקודות שמטרתן לאסור על אסיפות ועדי העובדים מלנקוט בצעדי מאבק ושביתות. גם המוסדות הדמוקרטיים של האיגוד המקצועי, כגון מועצות האיגודים הארציים ומועצות האגודות המקומיות, קיימים רק על גבי הנייר. הבחירות למועצות אלו נערכות באורח בלתי סדיר אחת ל-10 או ל-15 שנים ואין הן מופעלות כלל ועיקר במקרים של סכסוכי עבודה. האמת ניתנת להיאמר כי הרוב הגדול של הפועלים אינו יודע כלל על קיומן. כאשר פורצים סכסוכי עבודה מופיעים הבוסים של האיגודים, שאינם אלא ממוני מפלגות הקואליציה ההסתדרותית, כשבאמתחתם סמכות המנגנון ומצווים על אסיפות פועלים או על ועדי עובדים. כל המסרב להישמע לצוויהם מוכרז "שובת פראי", "מחבל במאמץ הלאומי" או "פוגע בביטחון המדינה". ההתנכרות לענייני העובדים הגיעה להיקף כה חמור עד כי ציבור הפועלים נותר למעשה ללא משענת מוסדית בשעת מאבק מקצועי. שובתי נמל אשדוד והדוורים, לא זו בלבד שנאלצו לעמוד מול גל השמצות בעיתונים, התנכרות מצד מוסדות האיגוד המקצועי ושליחת צווי גיוס ממשלתיים, אלא אף אולצו לעמוד ללא תימוכין של קרן שביתה. הפיקוח על קרן כזאת נתון אף הוא בידי אותם בוסים עצמם, הגם שמקורה הוא במס האחיד המשולם על ידי אותם פועלים עצמם.

במצב זה אין הדבר מפליא כי לרבים אין כל עניין בהסתדרות ובבחירת. ברם, ייאוש ואכזבה ממוסד קיים, אינם גורמים לשקיעתו ולהחלפתו במשהו אחר העשוי לענות על צורכי העובדים. איש לא יוכל למגר את הריקבון ההסתדרותי לבד מהמוני הפועלים עצמם, במאבק ישיר, תוך העמדת אסיפותיהם הכלליות ונציגיהם הישירים כמוסדות בלעדיים של איגודיהם. כל המערכת המוסדית הקיימת בהסתדרות הינה סבך טפילי המתפרנס ממסי העובדים והמונח כעול מזיק על צווארם.

הגיעה השעה לתבוע כי המדינה תקיים שירות בריאות לכל. חסל סדר מס אחיד. איש לא ישלם מס לאיגוד אשר לא יקיים את התפקיד שלשמו קם ושמוסדותיו בכל הרמות אינם נבחרים ישירות על ידי ציבור חברי האיגוד.

יש לחולל תנועה אדירה של ועדי עובדים שמטרתה תהא שימת קץ לריקבון הביורוקרטי הקיים וכינון ברית של איגודים פועליים, חופשיים מכל פטרונות של בוסים מפלגתיים מקצועיים.

זאת ועוד, מדוע צריכים הפועלים להשלים עד סוף כל הדורות עם מערכת כלכלית-חברתית המעמידה אותם, את מרבית העם, תחת פקודת קבוצת מיעוט, השלטת עליהם רק משום שהיא בעלת ההון? מדוע חייבים הפועלים, המהווים את רוב מניינו ובניינו של העם, לקבל ללא ערעור את השיטה הכלכלית-חברתית העושה את אורח חייהם בהווה ואת גורלם בעתיד, כפופים לרצונה השרירותי של כנופיית מיעוט, המחזיקה בהון ובמינהל?

בל ישלה איש את עצמו כי הבחירות לכנסת או להסתדרות, במתכונתן הנוכחית, מסוגלות לגרום לשינוי יסודי במבנה החברה לטובת ציבור רוב הפועלים, לטובת רוב בעם. בבחירות הללו הולך העם להכריע לא על מתכונות שונות של מבנה החברה אלא על מינוי הכנופייה שתמשול בו ותכתיב לו אורחות חיים למשך ארבע השנים הבאות.

רק פעולה ישירה של אסיפות העובדים ונציגיהם הישירים הנבחרים תוכל לחולל שינוי של ממש במבנה החברה.  

5 ביוני 1969: הפגנה יהודית-ערבית נגד הכיבוש שנערכה על ידי האירגון הסוציאליסטי הישראלי מול הכנסת בירושלים