קומיקס מאת סוס ועז, התפרסם גם בעלון בהוצאת "מצפן", אפריל 1972.

פועל צעיר שחילק כרוזים של ארגון מאואיסטי בשערי מפעל רנו בפרבר פריסאי, נורה למוות על-ידי שומר, שהוא חבר האיגוד המקצועי שבשליטת הקומוניסטים.

סין העממית בוחרת ב"ריאל-פוליטיק" לאומי-ממלכתי, ופותחת בתחרות עם ברית המועצות על הקשרים עם המעצמות הקפיטליסטיות.

"ידיעות אחרונות", 6.3.1972: הפגנה למען שחרור הנער "גו" (איתן גרוספלד), שנעצר בהפגנה ערב פתיחת הקונגרס הציוני בירושלים ונשלח ל"התבוננות פסיכיאטרית" במוסד סגור.

עם סיום ההדפסה של "מצפן" מס' 62 התברר כי הקבוצה הטרוצקיסטית שהתפלגה ופרשה מן האירגון הסוציאליסטי הישראלי הוציאה לאור עיתון בשם זהה – "מצפן" – נושא מס' 62, תחת שם האירגון. אכן, פעולה שלא תרבה בהירות אלא תגרום בילבול ומבוכה. קריאתנו אל החברים המתפלגים לאזור אומץ ולהופיע בשמם ובתוארם המלא, לא נענתה.

המיעוט נכשל בניסיונו לכפות על מצפן להפוך לארגון טרוצקיסטי, ופרש.

צדק אבא חושי המנוח ‏כאשר קבע ב-1947 ש"מול הפועל המאורגן, ועל אחת כמה וכמה הבלתי מאורגן, עומדים נותני העבודה על כספם ורכושם, עם אמצעי הייצור שלהם, כשהמדינה הקפיטליסטית מאחוריהם והחוק לצידם והמשטרה לעזרתם".

ההצעה שהועלתה לדיון באסיפת הפילוג.

על ההתנקשות בחייו של וספי תל.

התנהגותו של "הקול הציוני הסוציאליסטי העצמאי" מחבלת במאבק המשותף של כל הכוחות הדמוקרטיים למען זכות הבעת הדעה וזכות ההפגנה.

גם אם תרצו - הן זו אגדה - לרגל כינוס הקונגרס הציוני, ינואר 1972

הקומדיה השחורה, המוצגת עתה על במת אוטוקרס בשם: "ועדת הכלכלה של הכנסת חוקרת", נועדה לסתום ולא לחשוף את סרחונות הנהלת אוטוקרס. שחקניה הם עסקני מפלגות הרחוקות מענייני הפועלים, הבמאי שלה הינו הממשלה ומסקנותיה יהיו בהתאם לרצון שולחה ולא של הפועלים!