עודד פילבסקי  1932 – 2011

הפלגים של סאדאת ושל עלי סברי, שניהם יורשים חוקיים של הנאצריזם, שניהם טיפחו במשותף את המעמד הבורגני-ביורוקרטי החדש של מצרים, שניהם מאוחדים בצורך ובחובה לדכא כל אופוזיציה שמאלית.

אין בעיה יהודית בברית-המועצות, יש בעיה של זכויות אזרח בכלל, וחופש הגירה בפרט, לכל אזרחי ברית-המועצות.

לנין, שכמה מרעיונותיו הם מופת של חשיבה מהפכנית, היה גם חסיד הצנטרליזם הנוקשה, אשר הוליד מימשל עריץ שלא היסס לדכא באכזריות מהפכנים שהעלו סיסמאות שהיו לניניסטיות מובהקות עד 7 בנובמבר 1917.

בנוטשם את העמדות האינטרנציונליסטיות המאפיינות את מצפן, פונים הפורשים ימינה, לעבר לאומנות של עם מדוכא.

בתנועה הקומוניסטית זה היה מכשיר מצוין לסתימת פיות.

יש הסכמה על זכות הפלסטינים להיאבק נגד הכיבוש ועל זכות הפליטים לשוב; המחלוקת מתמקדת בזכות ההגדרה העצמית של העם היהודי-ישראלי.

הניתוק מן הציונות מחייב את ביטול חוק השבות, הפסקת גזל אדמותיהם של הערבים והכרה בזכות השווה של העם הערבי-הפלשתינאי על הטריטוריה.

תנועת מאי 68' בצרפת מביאה בשורה חדשה, בדבר מהפכה שלא תיצור משהו דומה למשטר בברית-המועצות.

כל אדם הוא הפוסק האחרון, ואין בלתו, בשאלת ההשתייכות הלאומית שלו, וכל המנסה למנוע ממנו את חופש הבחירה הזה הריהו לאומן וגזעני ללא תקנה.

שאלות היסוד לא הועלו לדיון, אין למה לצפות מהבחירות, להשגת שינוי עדיף לנקוט פעולה פוליטית ישירה.

כל עוד יוסיפו דוברי שני העמים בארץ להתכחש לזכויות המדיניות והלאומיות של הזולת, יימשך ההרג. ישראל חייבת להיות הראשונה, ולהשתחרר מן השוביניזם הציוני ומחלומות ההתפשטות וההתנחלות.

לא תימצא נוסחה לאומית לפתרון הסכסוך, משום שנוסחה כזאת פשוט אינה קיימת.

מסמך סודי: פרוטוקול של דיון שהתקיים במשרד המשפטים במטרה לבחון צעדים להגבלת "הפעילות העוינת והמזיקה" של אנשי מצפן, אשר "דואגים להפצת תעמולה אנטי ישראלית בארץ ובעיקר בחו"ל, שם רבה פעילותם". ההחלטות נשלחו אל בכירים במשרדי הפנים והחוץ, וגם לשב"כ

בעקבות הצהרתו של ג'מאל סוראני בזכות מדינה פלסטינית סוציאליסטית, לא ערבית ולא יהודית, שבה יהיו זכויות שוות לכול.

מלבד תמיכתה המילולית בסוציאליזם, מפ"ם היא חלק בלתי נפרד, אידיאולוגית ופוליטית, מן התנועה הציונית.

כיבוש זר, יהיה "נאור" ככל שיהיה, הוא כיבוש זר שיש לגנותו ולהתנגד לו.

התרגיל שבמהלכו הוכנסו דיין ובגין לממשלה.

הבה נפעל יחד כך, שאם ניאלץ לאחוז שוב בנשק, לא ניאלץ להילחם עם נגד עם, אלא קידמה מול ריאקציה, סוציאליזם מול אימפריאליזם, פועלים ואיכרים מול פיאודלים וקפיטליסטים.

מק"י נגררת אחרי מפ"ם בניסיון לבלום את הפועלים שקראו "בוז לשלטון".