נצא מהשטחים הכבושים מיד

2021-10-30T08:23:17+03:00ספטמבר 22, 1967|קטגוריות: וידאו, מסמכים, סיפורים אישיים|תגיות: , , , , , , , , , , , |

כיבוש גורר אחריו שלטון זר; שלטון זר גורר אחריו התנגדות; התנגדות גוררת אחריה דיכוי; דיכוי גורר אחריו טרור וטרור נגדי; קורבנות הטרור הם בדרך כלל אנשים חפים מפשע; החזקת השטחים הכבושים תהפוך אותנו לעם של רוצחים ונרצחים.

סיפור ישן – צ. פאר (משה מחובר)

2020-09-17T13:16:15+03:00ספטמבר 10, 1967|קטגוריות: גיליון-37: אוגוסט-ספטמבר 1967, מאמרים|תגיות: |

לאחר ההלם הראשוני של הכיבוש, התחילו גילויי תסיסה והתנגדות של האוכלוסיה בשטחים הכבושים, וכבר אפשר לנחש כי בישראל יתעורר ויכוח בין חסידי "היד הרכה" לבין חסידי "היד הקשה".

ויכוח: לאומנות וסוציאליזם – פ. עודד (עודד פילבסקי), מ. מחובר (משה מחובר)

2020-09-17T13:32:55+03:00ספטמבר 10, 1967|קטגוריות: גיליון-37: אוגוסט-ספטמבר 1967, מאמרים|תגיות: , |

הבה נפעל יחד כך, שאם ניאלץ לאחוז שוב בנשק, לא ניאלץ להילחם עם נגד עם, אלא קידמה מול ריאקציה, סוציאליזם מול אימפריאליזם, פועלים ואיכרים מול פיאודלים וקפיטליסטים.

הסיבוב השלישי – גילוי דעת של מצפן (יולי 67'):

2012-07-23T23:53:13+03:00יולי 10, 1967|קטגוריות: גיליון-36: יוני-יולי 1967, מסמכים|

מתוך התחשבות במשמעות הבינלאומית של מלחמת יוני 1967, מתוך התנגדות עקרונית למדיניות הציונית של קביעת עובדות וכפייתן על הערבים, מתוך חרדה לעתיד ישראל בתוך העולם הערבי - אנו סבורים כי חובה היא לקרוא לממשלת ישראל לסגת משטחי הכיבוש ומהניסיון לכפות הסדר בכוח.

הצהרה ישראלית-ערבית משותפת, מס' 2 (יולי 67')

2018-10-06T10:13:40+03:00יולי 10, 1967|קטגוריות: גיליון-36: יוני-יולי 1967, מסמכים|

הפתרון האמיתי מצריך להפוך את ישראל למדינה נורמלית, לבטל את אופייה הציוני, להתיר לפליטים הפלסטינים לשוב למולדתם, ולתת לפלסטינים אפשרות להחליט בעצמם על עתידם הפוליטי. "ביודענו כי לשליטים הנוכחיים בשני הצדדים אין כוונה לבצע פתרונות אלה, אנו בטוחים כי הסכסוך יימשך"

הצהרה ערבית-ישראלית משותפת על המשבר במזרח התיכון

2019-09-07T05:10:11+03:00יוני 3, 1967|קטגוריות: גיליון-36: יוני-יולי 1967, מסמכים|

ההצהרה (שהתפרסמה ב"טיימס" הלונדוני, 8.6.67) נוסחה ונחתמה על ידי נציגי החזית הדמוקרטית הפלסטינית ונציגי מצפן בלונדון יום לפני פרוץ המלחמה: הפתרון חייב לכלול את ביטול אופיה הציוני של ישראל; את שיבת הפליטים שרוצים בכך לשטח ישראל; הסכמה ישראלית להקמת מדינה פלסטינית, אם הפלסטינים ירצו בכך, ונכונות לוויתורים טריטוריאליים למענה; בין אם תקום מדינה פלסטינית, ובין אם יוותרו על הקמתה למען האיחוד, תנהל ישראל החדשה, הלא ציונית, מדיניות של שילוב הישראלים והפלסטינים במדינה פדרלית, לא-לאומית וסוציאליסטית, שתשתתף בתהליך האיחוד הפוליטי והכלכלי של כל המזרח התיכון.

גילוי דעת בשאלת א"י והסכסוך הישראלי-ערבי – מרכז מצפן (מאי 1967)

2018-05-15T10:24:47+03:00מאי 11, 1967|קטגוריות: גיליון-36: יוני-יולי 1967, מסמכים|

פתרון הבעיה מחייב דה-ציוניזציה של ישראל. מדינת ישראל צריכה לעבור שינוי מהפכני אשר יהפוך אותה ממדינה ציונית (כלומר מדינת יהודי כל העולם) למדינה סוציאליסטית המייצגת את האינטרסים של המוני העם היושבים בה. במיוחד, יבוטל "חוק השבות" המעניק לכל היהודים בעולם את הזכות המוחלטת והאוטומטית להגר לישראל ולהתאזרח בה. מן ההכרח גם לאפשר לכל פליט הרוצה בכך לשוב לישראל, ולקבל בה שיקום כלכלי וחברתי מלא. פתרון אמיתי מחייב גם הכרה בזכות ההגדרה העצמית של האומה העברית.

מבצע דמשק – גבריאל אשל (גבי לחמן)

2021-05-03T13:26:36+03:00מאי 10, 1967|קטגוריות: גיליון-35: מאי 1967, מאמרים|תגיות: |

הפסקת פעולות הטרור של הפליטים הפלסטינים לא תבוא כתוצאה מפעולה צבאית, ולו גם המוצלחת ביותר. ישראל חייבת למצוא פתרון פוליטי לסכסוך בינה לבין האומה הפלסטינית וארצות ערב.

עבור למעלה