[הידיעה הבאה, מאת נחמן פביאן, התפרסמה ב"הארץ" ב-24 בדצמבר 1968. תרגום שלה לאנגלית פורסם במאי 1969 בביטאון ISRACA – ועד הפעולה המהפכני הישראלי בחו"ל]

"אנו תובעים הזזת הגבול. אם עד לפני שנה חשבנו שהירמוך והירדן הם גבולנו הטבעי, חייץ בינינו ובין הממלכה ההאשמית, באה המציאות וסופחת על פנינו" – אמר מר אלישע סולץ, ממייסדי הקיבוץ מעוז חיים וראש המועצה האזורית עמק בית שאן. בנימה דומה דיברו, בתחילת השבוע שעבר, נציגי ישובי עמק הירדן בהסיבם בקבוצת גשר עם חברי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת ועם אלוף פיקוד הצפון.

חברי הישובים בעמק הירדן קבלו: נכון שחדירת מטמיני מוקשים נבלמה, אולם ההטרדות הארטילריות הם בעוכרינו. לפני כשנה כשהחלה הפעולה החבלנית וישובים הופגזו לראשונה, לא העלו על דעתם חברי המשקים, כי אזור זה, אחד מקטעי הגבול השקטים בעבר, שבו חקלאים מעבדים אדמתם בשלווה ומטפחים כל שעל אדמה, "נכנס לעידן חדש של מתיחות מתמדת", אומר אלישע סולץ.

פעולות נגד

חיל אוויר של צה"ל הופעל לאחרונה לשיתוק עמדות של חבלנים, דבר הכרוך בחדירה לשמי ירדן. פעולת הנגד הישראלית מעמידה איפוא גם בעיות מדיניות. ננקטו צעדים למניעת חדירות. הוקמו גדרות ביטחון, נסללו דרכי גישה ודרכי פטרולים, נמתחה גדר לאורך הנהר. בישובים עצמם נבנו מקלטים נוספים עם מיתקנים המאפשרים שהייה ממושכת בהם. בעקבות סידורים אלה ירד מספר הנפגעים – אומרים תושבי האזור.

כשנחסם המעבר וחצרות המשקים נהפכו לבלתי פגיעים כמעט למיקושים, החל האויב בניסיונותיו לפגוע בסיורים הנעים בדרכי פטרולים סמוכים לירדן. התקפות אלה מבוצעות בשיטת "פגע וברח" כשעמדות הירי הן ניידות.

מלבד פעולות ההגנה המכוונות לעשות את החיים האזרחיים בצד הישראלי לנסבלים – כדברי אלוף פיקוד הצפון דוד אלעזר, הפעיל צה"ל סוגי נשק שונים, החל בנשק קל ועד למטוסי קרב. על כל ניסיון התקפה על סיורים ועל ישובים מגיב צה"ל גם במכות אש. באשמת החבלנים נהפכו לבלתי נסבלים החיים של אוכלוסייה אזרחית בצד הירדני והחלה עזיבה המונית של פלאחים.

אזהרה לחוסיין

פעולות הנגד של צה"ל באות גם להזהיר את חוסיין מפני המשכת המשחק באש. גורמים מזכירים כי פרט לירדן, בכל ארצות ערב הגובלות עם ישראל הפעילות החבלנית מבוקרת והגבול אינו הפקר. על חוסיין להתייצב לעימות גלוי עם הפת"ח ובטווח ארוך עם צבא עיראק. ככל שהמלך ידחה עימות זה ויתחמק ממנו יוחמר מצבו.

צה"ל הבהיר לעיראקים, כי ישראל לא תעבור בשתיקה על התקפות תותחיהם. במכת האש של חיל האוויר על סוללות עיראקיות באזור מפרק נהרסו גם תחנת רדאר, טנקים, כלי רכב, מאגרי דלק ותחמושת. כן נגרמו אבידות בנפש – הרוגים ופצועים.

פעולות אלה נותנות אותותיהן בכל הגלעד. תושבי העיירה אירביד, שהם חקלאים ברובם, לא קיבלו דשנים מאז הפיצוץ של גשרים בדרום. הפיכת אוכלוסייה חקלאית גדולה, החיה ברווחה כלכלית, לפליטים מזמינה לחץ נוסף על חוסיין.

תושבי עמק בית שאן ועמק הירדן אינם חוזים, במצב זה, התקדמות לקראת השבת השקט. אחד מחברי אשדות יעקב (איחוד) אמר: "אחוז העזיבות ירד. אנו צמודים לקרקע שלנו יותר מתמיד. חקלאינו יוצאים מדי יום לעבוד בשדות. ואולם קשה לחיות במקלטים. על הממשלה לדעת שמשקי עמק הירדן ועמק בית שאן אינם בנויים בנוסח ההיאחזויות, המורכבות מצעירים. יש בינינו קשישים וילדים. על כן לא נותר לנו אלא לתבוע מהממשלה פתרון רדיקלי לבעיית הספר. אם בדרך המדינית, דרך שאינה נראית באופק לפי שעה, או בדרך צבאית, הווה אומר הזזת הגבול עד כדי הפיכת משקינו לבלתי פגיעים לתותחים. על שרי הממשלה לדעת כי מצבנו רע ממצבם של משקי הגליל העליון לפני מלחמת ששת הימים. העימות כאן אינו בין היודעים את כללי המשחק, אלא בין חבלנים אחוזי טירוף לבין חקלאים. אם נכון הדבר שאחד הגורמים שהביאו לשחרור הגולן היו הפגיעות בישובים, אדרבא, לפי אותו קריטריון יש לשחרר את הגלעד".