החלטת מארס – אליהו קומאי
מכתב למערכת: ויכוח עם החלטת מצפן בדבר "זכותו וחובתו של עם כבוש להיאבק לחירותו", ותשובת המערכת.
מכתב למערכת: ויכוח עם החלטת מצפן בדבר "זכותו וחובתו של עם כבוש להיאבק לחירותו", ותשובת המערכת.
התמרדות הנוער באוניברסיטאות, ותנועות נוער סוציאליסטיות מהפכניות, יצרה חזית מאוחדת בין עמלי הראש והיד – מעל ראשיהם של מנהיגי המפלגות המסורתיות.
תגובה על דבריו של אפיקורס במצפן מס' 40, המתנגד עקרונית להקמתה של מדינה פלסטינית.
"יש ניסיונות להפריד בינינו לבין הפועלים. זה לא רצונם של הפועלים, זה רצונם של עסקני המפלגה הקומוניסטית".
התמרדות מעמד הפועלים, פיחות הלירה שטרלינג ותוכניתו של הלייבור להבריא את הקפיטליזם הבריטי.
פרק א', שלטון הביורוקרטיה; פרק ב', שכר, תוצר עודף וקניין. השנה (1968), עם חידוש המאבק הפוליטי בפולין, שוב הושלכו מחברי הפרוגרמה לבית הכלא.
מלבד תמיכתה המילולית בסוציאליזם, מפ"ם היא חלק בלתי נפרד, אידיאולוגית ופוליטית, מן התנועה הציונית.
מאת ארגון הסטודנטים הסוציאליסטים הגרמניים: מחאה על התחזקות הנטיות האנטי דמוקרטיות בישראל, שמעצרו של חליל טועמה מאפיין אותן.
טועמה, מזכיר ועד הסטודנטים הערבים באוניברסיטה העברית וחבר מצפן, נעצר בחשאי ונשפט בבית דין צבאי בלוד על קשריו עם אחמד חליפה, איש שמאל פלסטיני תושב השטחים הכבושים.
מה עורר את איש הרוח של מפא"י לפנות אל הוצאת הספרים "עם עובד" ולדרוש ממנה שתשמיד מיד את ספרי הילדים של שמעון צבר שהוציאה לאור?
מחאת מרצים וסטודנטים באוניברסיטה העברית על מעצרו של הסטודנט מוחמד יוסוף צדיק בצו מעצר מינהלי.
ההבדלים בין דרכו של מרטין לותר קינג לבין זו של מלקולם איקס, שני מנהיגי השחורים בארצות הברית, שנרצחו (איקס ב-1965, קינג ב-1968).
ויכוח עם שרידי מק"י הנותנים הכשר לציונות, ומתווכחים עם "דחליל" רעיוני שהם ממציאים ומייחסים למצפן את דעותיו.
חוסר האמון במאזן התשלומים של ארצות הברית, בשל מלחמת וייטנאם, גרם לבריחה מהדולר ולבהלה לזהב.
לא חג אלא יום מרי עולמי של מעמד הפועלים.
לא רק מכה צבאית לארצות הברית, אלא גם מפלה פוליטית.
כרוז שחילקו אנשי מצפן בעצרת הזדהות של הימין באוניברסיטה העברית עם הסטודנטים בפולין, הנאבקים נגד המשטר הביורוקרטי הנושא את שם הסוציאליזם לשווא.
מכתב אל הסטודנטים הסוציאליסטיים בגרמניה להבעת סולידריות בעקבות הניסיון לרצוח את מנהיגם.
גילוי דעת של מצפן (למחרת פעולת כראמה, 22.3.68): זכותו וחובתו של כל עם כבוש לגלות התנגדות ולהיאבק על חרותו. את השיטות, הדרכים והאמצעים הנכונים והנחוצים למאבק זה יקבע הוא בעצמו, ואך צביעות תהיה זאת מצד זרים – ובייחוד אם הם שייכים לעם המדכא – להטיף לו מוסר ולהגיד לו "כזאת תעשה וכזאת לא תעשה".
גילוי דעת של מצפן (ביום פעולת כראמה, 21.3.68): הדרך היחידה לנורמליזציה היא פינוי מיידי של כל השטחים הכבושים.