למען פתרון דמוקרטי של הבעיה הפלסטינית והבעיה הישראלית – נאיף חוואתמה
המאמר ובו ההודעה על החלטת החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין להיכנס לדו-שיח עם מצפן.
המאמר ובו ההודעה על החלטת החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין להיכנס לדו-שיח עם מצפן.
בריחת המשטרים הלאומניים אל חדרי החדרים של ועידות הפסגה אינה יכולה להציל את הפרוגרמה שלהם מפשיטת רגל.
הרקע למלחמת האזרחים בניגריה: מדוע תמכו ברית המועצות ובריטניה בממשלה הניגרית, ואילו צרפת, סין, ישראל ודרום אפריקה – בביאפרה.
לקט פעולות דיכוי והתנגדות, 15.11.69–24.1.70. יותר מ-7,000 בתים נהרסו מיוני 67' ועד דצמבר 69'.
טעותו של עורך "על המשמר", שהאשים את קינן בעמדות מצפניסטיות.
פעילותה של ועדת התיאום של אירגוני השמאל והיתקלויות עם "שומרי החוק והסדר" (מאמר בלתי חתום).
הקהל בישראל צופה בהתרגשות בסרט Z, ואינו מבחין בדמיון בין המצב ביוון הנתונה לשלטון קולונלים לבין המצב ב"דמוקרטיה היחידה במזרח התיכון".
שביתות בגרמניה, אנגליה, שבדיה, בלגיה, הפגנות נגד מרקוס בפיליפינים, פילוגים במפלגות קומוניסטיות בעקבות פלישת ברית המועצות לצ'כוסלובקיה.
כך הם מדברים, בלי כחל ושרק, פועלים חקלאיים בבית ברל כצנלסון (קטעים מתוך כתבתו של דב גולדשטיין ב"מעריב", 23.1.70).
כרוז של האירגון הסוציאליסטי הישראלי (מצפן) שחולק למשתתפי כנס הנוער של הסוכנות היהודית בבנייני האומה בירושלים, ינואר 1970.
הממשלה, המעבידים וההסתדרות ניצבים בחזית אחת נגד הפועלים. הממשלה תומכת במישרין במעבידים בכל סכסוך עבודה, בכל שביתה, והופכת כל סכסוך בין הפועלים לבין המעבידים למאבק בין הפועלים לבין הממשלה. לכן, כל מאבק נגד המעבידים יישא בתקופה הקרובה אופי של מאבק נגד הממשלה ומדיניותה הכלכלית.
לעתים קרובות אומרים לנו שעלינו להזדהות עם ישראל בגלל סבלם של היהודים באירופה מידי הנאצים. אני לא מוצא בטיעון הזה סיבה להנציח את הסבל. אי אפשר להסכים עם מה שישראל עושה היום, ותהיה זו צביעות גסה לעורר את זוועות העבר כדי להצדיק את אלו של ההווה.
על ניסיונה של הצנזורה לחסל את "מצפן" – ינואר 1970
נגד השמאל הציוני – מאת ע. אור ומ. מחובר (עקיבא אור ומשה מחובר), הופץ ככרוז של "מצפן", תחילת 1970
יש איזו משמעות בפגישה עם פועלים מרי-יום באזור ששלטון בית ברל פרוש עליו: שם, בין כתלי בניינים מפוארים, מדברים על אידיאולוגיה של מעמד הפועלים. כאן, בפרדס, מתבקעות המלים היפות על סלעה של המציאות, מתקלפות מיומרתן, ניצבות גלויות ועירומות – והן מרות, דוקרות, מייאשות.
ישנה חלוקת עבודה ישנה בין הממשלה וההסתדרות. הממשלה עומדת באופן ישיר לצד המעבידים ונגד הפועלים. תפקיד ההסתדרות, לעומת זאת, הוא לדאוג לכך שהפועלים יקבלו את מדיניות הממשלה, המשרתת את האינטרסים של המעבידים. תפקיד זה דורש שהפועלים יקבלו את מרות ההסתדרות. וכדי שיקבלו מרות זו נחוץ, בין היתר, שההסתדרות תעמיד פנים שהיא דואגת לפועלים.
אל משתתפי כנס הנוער של הסוכנות היהודית בירושלים – 12 בינואר 1970
אחדות הפעולה היא חובתו של כל דמוקרט בשעה זו; כל רצון כן לפעולה, שיתבסס על החרמה של שותפים פוטנציאליים, ייכשל.
מרכסיסט-לניניסט ללא כנסייה, מהפכן קומוניסטי שהנהיג את המאבק הווייטנאמי נגד הכובשים היפנים, נגד הקולוניאליסטים הצרפתים ונגד האימפריאליסטים האמריקאים, ולא זכה לראות בניצחון הסופי.
לא תנועת מחאה או מפלגת בחירות, אלא תנועה שמטרתה להביס את החברה הנוכחית ולהמירה בחברה חופשית המנוהלת בדמוקרטיה ישירה.