פתרון הבעיה מחייב דה-ציוניזציה של ישראל. מדינת ישראל צריכה לעבור שינוי מהפכני אשר יהפוך אותה ממדינה ציונית (כלומר מדינת יהודי כל העולם) למדינה סוציאליסטית המייצגת את האינטרסים של המוני העם היושבים בה. במיוחד, יבוטל "חוק השבות" המעניק לכל היהודים בעולם את הזכות המוחלטת והאוטומטית להגר לישראל ולהתאזרח בה. מן ההכרח גם לאפשר לכל פליט הרוצה בכך לשוב לישראל, ולקבל בה שיקום כלכלי וחברתי מלא. פתרון אמיתי מחייב גם הכרה בזכות ההגדרה העצמית של האומה העברית.

כל נציונליזם סוציאליסטי, המגן על הקפיטליזם, אימץ לעצמו צורה מצורותיו הוורודות של האחד במאי, כדי ליצור רושם כאילו הוא שומר על הגחלת הסוציאליסטית.

צ'ה גווארה, שנעלם ב-14 במרץ 1965, שלח קריאה למהפכה עולמית נגד האימפריאליזם ממקום הימצאו בבוליביה, שם חבר אל כוחות גרילה מקומיים.

מיליארדי הדולרים שג'ונסון מוציא מדי שנה למלחמת וייטנאם הביאו אפילו ללבלובם מחדש של פרחים נבולים בתעשיה האמריקאית (תרגום מ"דר שפיגל").

מול הייאוש הבולט של המפגינים יש להציב תביעות מעשיות, להתארגנות של ועדי עובדים ומובטלים למאבק למען החזרת המפוטרים למקומות עבודתם הקודמים, ובלי פגיעה בשכר.

קריאת מערכת "מצפן" להצטרפות הציבור הישראלי לגל המחאה העולמי נגד מלחמת הזוועה שמנהלים האמריקנים בווייטנאם.

1 במאי 1967: יש ללחום לא רק לשלום, אלא גם להשתלבות באזור.

חוגים המרימים את קולם נגד כל תופעה של קולוניאליזם, נגד כל שוביניזם, נגד כל נישול ודיכוי של מיעוט, נגד כל שירות לאימפריאליזם - עוצמים את עיניהם ונאלמים דום כשמדובר בנישול הפלסטינים והפיכתם לפליטים, בדיכוי המיעוט הערבי בישראל, ברוח השוביניסטית המושלת בה ובשירותים המתמידים של הציונות והמדיניות הישראלית לאימפריאליזם. אולי ביקורו של סארטר בישראל יסייע לחוגים אלה להבין מהו אופייה האמיתי של הציונות ושל ישראל, כדי שיוכלו להבדיל בין אנטי-ציונות לבין אנטישמיות, ויסיקו כי התמיכה בציונות היא היא אחותה הרעיונית של האנטישמיות.