1. על הסתדרות העובדים להיות, הלכה למעשה, אירגונם המעמדי העצמאי של העובדים בישראל. תפקידה: הגנת האינטרס של ציבור העובדים.
  2. לכל איגוד מקצועי בהסתדרות צריכה להיות עצמאות מלאה לפעולה בכל הנוגע לאינטרס המיוחד של העובדים המאוגדים בו, במסגרת הסולידריות עם כלל העובדים.
  3. עסקני כל איגוד מקצועי ארצי או אגודה מקצועית מקומית חייבים להיבחר מתוך האיגוד עצמו על ידי חברי האיגוד. לעסקנות מקצועית יוכל להיבחר רק אדם אשר עובד לפחות שלוש שנים במקצוע המיוצג על ידו; יוצב גג לאורך תקופת כהונה רצופה בעסקנות מקצועית הסתדרותית. זכויות הנבחר במקום עבודתו יישמרו עד שיבתו לעבודה. שכר עסקני האיגודים ייקבע לפי הדרגה של הסוג המעולה במקצוע שהם מייצגים.
  4. מועצה של כל איגוד מקצועי ארצי וכל אגודה מקצועית מקומית חייבת להתכנס לפחות אחת לשישה חודשים.
  5. לאסיפה הכללית של העובדים בכל מקום עבודה תהיה הזכות הריבונית להחליט על דרכי המאבק המקצועי באותו מקום עבודה עד לידי הכרזת שביתה ועד בכלל. במקרה של הכרזת שביתה על ידי האסיפה הכללית של העובדים במקום העבודה תוענק להם תמיכה מקרן השביתה של ההסתדרות הכללית. למחלקה לאיגוד מקצועי או למזכירויות האיגודים תהא הזכות לבוא ולשכנע את העובדים בזכות או בגנות נקיטת צעד זה או אחר. אם גם לאחר מכן תעמוד האסיפה על דעתה יזכו העובדים בתמיכה הסתדרותית – חומרית ומוסרית. התנגדות פומבית של עסקני האיגוד המקצועי למאבק שעליו הוכרע באורח דמוקרטי באסיפת עובדים, תיחשב לעבירה חמורה בת עונש בתחומי סמכויות הענישה של ההסתדרות.
  6. המפעלים הכלכליים שבבעלות ההסתדרות ינוהלו בהתאם לאינטרס של ציבור העובדים ויהיו כפופים אך ורק למוסדות ההסתדרות. רווחיהם ישמשו: א. להשקעות נוספות. ב. למימון קרן השביתה של ההסתדרות. ג. להטבת התנאים הסוציאליים של חברי ההסתדרות. ד. להשתתפות בתקציב ההוצאות של קופת חולים. תנאי העבודה במפעלי ההסתדרות יהיו למופת לכל שאר המפעלים.
  7.  תפקיד המוסדות המרכזיים של ההסתדרות יהיה לתאם את פעולת האיגודים המקצועיים ולקדם את האינטרסים המשותפים של כלל ציבור העובדים במדינה. לפחות מחצית חברי מליאת הוועד הפועל ומחצית חברי הוועדה המרכזת ייבחרו ישירות על ידי האיגודים המקצועיים.
  8. בכל סכסוך עבודה ובכל משא ומתן על תנאי עבודה חייבים מוסדות ההסתדרות ונציגיה להתייצב לצד העובדים; תיאסר עליהם נקיטת עמדה אוהדת למעבידים או נייטראליות. במקרה של סכסוך עבודה במפעל הסתדרותי ישמרו המוסדות העליונים של ההסתדרות על אי-התערבות; קרן השביתה תעמוד לרשות השובתים גם במקרה כזה.
  9. מועצות האיגודים הארציים הן שתקבענה את פרטי ניהול המשא ומתן על החוזים הקולקטיביים. לא ייחתם חוזה ללא אישורו המוקדם על ידי המועצות. מועצות האיגודים חייבות לפרסם את פרטי ההסכמים בין כל חברי האיגוד.
  10. ועידת ההסתדרות תמנה מוסד לביקורת בדומה ל"מבקר המדינה", אשר מתפקידו יהיה לפרסם דו"ח שנתי על כל מוסדות ההסתדרות ומפעליה וכן את ממצאי הביקורת. גוף זה יהיה כפוף לוועידה בלבד ויהיה בלתי תלוי בכל מוסדות הביצוע של ההסתדרות.
  11. יובטח שיווי זכויות מלא לפועל הערבי בהסתדרות; תוסר כל אפליה לגבי קבלת פועלים ערביים להסתדרות.
  12. יש להסב את שמה של ההסתדרות מ"ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל" ל"ההסתדרות הכללית של העובדים בישראל".

[פורסם ליד המאמר "נגד פולחן ההסתדרות"]