"…ישנם אנשים שהם מומחים למספרים [על תחלואה, תת תזונה, תת חינוך, וכו'], אך דרושים מומחים לשינוי המצב. מומחים להנהגת העמים לקראת מהפכות. בזאת טמונה אמנות המהפכן, אמנות שיש ללמוד ולפתח – כיצד להנהיג את ההמונים אל המהפכה. כי ההמונים הם העושים את ההיסטוריה. אך על מנת שיעשו את ההיסטוריה יש להנהיג אותם לקרב. זהו תפקיד המנהיגים והאירגונים המהפכניים. עליהם להכניס את ההמונים לפעולה, להטיל את ההמונים לקרב.
"זאת עשו הם באלג'יריה. זאת עושים הפטריוטים בדרום וייטנאם. הם מטילים את ההמונים למאבק, בשיטות נכונות, בטקטיקה נכונה. הם סוחפים עימם למאבק את המספר המכסימלי האפשרי מתוך ההמונים. זאת עשינו גם אנו. כי השלטון לא נכבש על ידי ארבעה, חמישה, שישה או שבעה מאיתנו שהיו מפוזרים כאן פעם, אלא על ידי פעילות ההמונים אשר נחלצו למאבק נגד העריצות, מאבק שהגיע לשיאו בניצחון העם.
"ישנם כמה מושגים בשטח זה שברצוננו להבהירם, מכיוון שנמצאו אי-אלה תיאורטיקנים וולגאריים אשר קבעו כי בקובה התרחש מעבר בדרכי שלום מן הקפיטליזם לסוציאליזם. [זוהי גם הגירסה המופצת בארץ על ידי מנהיגי מק"י. מאז סוף שנת 1961 מביאים הם את המהפכה הקובנית כדוגמה למהפכה סוציאליסטית שלווה – המערכת.]
"לומר דברים כאלה, פירושו להכחיש כי בארץ זו נהרגו אלפי לוחמים. לומר זאת, פירושו להכחיש כי צבא, שצמח מלב העם, השמיד צבא מודרני שצויד ואומן על ידי האימפריאליזם היאנקי. לומר זאת, פירושו להכחיש כי חומרי נפץ ופצצות תבערה הנושאות את החותם 'מיוצר בארה"ב', נפלו על הלוחמים שלנו, על ערינו וכפרינו. לומר זאת, פירושו להכחיש את המאבק הנהדר של עמנו. לומר זאת, פירושו להכחיש את קרב 'מפרץ החזירים', להתעלם מאלה שנפלו שם.
"לא היה זה מעבר בדרך שלווה. זה היה מעבר תוך קרבות, שבלעדיהם שום מעבר לא היה מתרחש בארצנו.
"ללא מאבק גבורה זה, ללא המאבק המזוין של העם הקובני, ייתכן שעדיין היה לנו כאן אדון בטיסטה, 'תוצרת ארה"ב'.
"אלה הן אמיתות היסטוריות.
"אנו סבורים כי לפחות אודות האמיתות ההיסטוריות שלנו, יש לנו זכות לדבר. לא נרשה כי תיאורטיקנים מסוימים, ממרחקים ומבלי שהיו כאן אי פעם, יספרו לנו מה התרחש כאן.
"אין לנו צורך להסמיק באמרנו זאת, אין לנו צורך לומר את הדברים בלחישה. יש לומר אותם בקול רם, על מנת שיישמעו, על מנת שתיוודע האמת, על מנת שהעמים ישמעו אותם. כי הסברים מזויפים להיסטוריה יוצרים את אותה ההשלמה עם המציאות, הנחוצה כל כך לאימפריאליזם. הם יוצרים את ההסתייגות, את הרפורמיזם, את דחיית המהפכה לימות המשיח.
"הסברים מזויפים אלה להיסטוריה אינם מתיישבים עם המציאות הקיימת במרבית המדינות הדרום אמריקאיות, אשר בהן המצב האובייקטיבי הינו בשל, האימפריאליזם כבר דאג לכך, אך חסרים כאן הנתונים הסובייקטיביים.
"נתונים אלה אפשר ליצור על ידי תיאור נאמן של העובדות ההיסטוריות, אך לא על ידי זיוף ההיסטוריה. אין ליצור נתונים סובייקטיביים אלה על ידי כך שאומרים כי בקובה התרחש שינוי השלטון בדרך בלתי אלימה.
"אין לנו עסק עם פחדנים, אלא עם אישים שבולבלו על ידי הערכות מוטעות. אין אנו מכחישים את האפשרות של מעבר בדרכי שלום, אם כי עדיין מחכים אנו לראות את המקרה הראשון. אין אנו מכחישים זאת משום שאין אנו דוגמטיקנים. אנו מבינים את השינוי הבלתי פוסק בתנאים ההיסטוריים, ובנסיבות ההיסטוריות, אולם אנו מוחים על כך שהמקרה הקובני ינוצל לבלבול מהפכנים בארצות אחרות, בהן קיימים תנאים אובייקטיביים למהפכה, בהן יכולים המהפכנים לעשות אותו הדבר שנעשה בקובה.
"הגיוני הוא להניח כי התיאורטיקנים של האימפריאליזם יעסקו במניעת המהפכות, שהתיאורטיקנים של האימפריאליזם יעסקו בהשמצת המהפכה הקובנית, בהפצת כזבים, זיופים וסיפורי אימים, בהפחדת ההמונים מפני המהפכה. אך בל יעז מישהו מעמדה מהפכנית לטעת השלמה עם המציאות או פחד מפני מהפכה. זהו אבסורד.
"ימשיכו להם התיאורטיקנים של האימפריאליזם בהטפה להשלמה, ימשיכו התיאורטיקנים של המהפכה להטיף ללא פחד למהפכה.
"זוהי דעתנו. זה מה שאמרנו בהצהרת הוואנה השנייה, הצהרה אשר אי-אלה אירגונים מהפכניים במדינות אחיות נעלו אותה במגירה במקום לפרסמה ולנתחה.
"…ברצוני להבהיר, על מנת שהתיאורטיקנים לא יתכעסו, כי אין אנו עושים הכללה חסרת אחריות. ברצוני להבהיר כי ידוע לנו שלכל ארץ יש תנאים מיוחדים משלה, לכן אין אנו מכלילים, אך מדברים אנחנו על רוב המקרים. יודעים אנו כי יש יוצאים מן הכלל. יודעים אנו כי יש ארצות בהן לא קיימים תנאים אובייקטיביים מתאימים, אך הם קיימים במרבית ארצות דרום אמריקה, זאת היא דעתנו".