מלחמת השחרור בהנהגת המכבים החלה בחיסול משתפי הפעולה המתייוונים, והצלחתה נובעת מסירוב לסמוך על הבטחות השלטון הזר.

צה"ל אימץ את הדוקטרינה הצבאית הפרוסית-גרמנית, ואילו ההנהגה הפוליטית מתאימה את מטרות המלחמה להישגי הצבא בשטח.

ראשי מפא"י דחו את החלקים המתקדמים ב"מדינת היהודים" של הרצל, אך אימצו את הסעיפים השמרניים.

אוסף דרישות וסיסמאות שהעלו הפועלים במאבקם, וקובצו לצרור אחד המהווה מעין מצע להפיכת ההסתדרות לאיגוד מקצועי.

ההכרה בזכות הפליטים לשוב היא המפתח למשא ומתן לשלום.

השכיר הישראלי הוא גם צרכן והקטנת הכנסתו עלולה לצמצם את הצריכה ולהאיט, ואף לעצור, את התפתחות המשק.

כל הדיבורים על "מדיניות חדשה", באמצעות פיחות, עליית מחירים ושחיקת שכר, אינם אלא הסוואה להמשך המדיניות הישנה – פינוק בעלי ההון על חשבון העובדים.

אסור שהוויכוח יהפוך את התנועה למועדון ויכוחים מופשט ולא מחייב; עיתון סוציאליסטי מהפכני לוחם כמו "מצפן" הוא צורך השעה; הפולמוס של ס. מאיר עם מאמרו של סנה חורג מהאתיקה העיתונאית.

הדרך לשינוי ההסתדרות והפיכתה למכשיר לוחם המשרת בנאמנות את ציבור העובדים, עוברת דרך הפיכת ועדי הפעולה הזמניים של העובדים לגוף קבוע שזו תהיה מטרתו. פורסם לראשונה בגיליון מס' 1 של מצפן, בנובמבר 1962, ושנית בגיליון 84 באפריל 1978.

בוויכוח עם ארבעת חברי מק"י שנזרקו מהמפלגה, קובע משה סנה בעצם כי אין מה לשנות ומה לחדש במבנה הארגוני של מק"י; כל ניסיון לחדש או לשנות נידון מראש לכשלון, מאחר שהמבנה הקיים הכרח הוא שיתקיים; כל החפץ בסוציאליזם חייב להשתייך למפלגה קומוניסטית, מאחר שרק היא מוסמכת ויכולה להביא את המהפכה.

להלן מובא נוסחו המלא של מכתב שבגלל חתימה עליו הוצאו ממק"י לאחרונה עודד פילבסקי, ירמיהו קפלן, עקיבא אור ומשה מחובר.