כל השלטון לפועלים!

נוסח הכרוז שחולק בעת הפגנת חברי "מצפן" מול משרדי הוועד המרכזי של רק"ח בתל אביב, לאות סולידאריות עם פועלי פולין, ב-25 באוגוסט 1980

באין נציגות רשמית של ממשלת פולין בישראל, מפגינים אנו את הסולידאריות שלנו עם המוני הפועלים הפולנים מול משרדי הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית הישראלית (רק"ח), שכן ראשי המפלגה ומנהיגיה בחרו – מרצון חופשי ובהכרה מלאה – להגן ללא סייג על המעמדות השליטים בארצות הגוש המזרחי; כל זאת, כמובן, בשם הסוציאליזם, כשהם נושאים בידיהם את הדגל האדום.

הכת השלטת בפולין, בהנהגת אדווארד גייראק, נעתרה מייד לתביעות הכלכליות של הפועלים השובתים, והודיעה על הסכמתה להגדיל את השכר. אולם שאר התביעות – אלה הקרויות "פוליטיות" – נדחו בתוקף, כתביעות המסכנות את המשטר. הכת השלטת העלתה את הגירה הרגילה מזה עשרות בשנים: "אנרכיסטים" ו"יסודות אנטי-סוציאליים" מעוררים ומסיתים את הפועלים. אנו למודי ניסיון בכגון אלה.

מחר-מחרתיים יגלו שופרות התעמולה של שליטי פולין וברית המועצות, כי ה"אנרכיסטים" ושותפיהם אינם אלא "סוכני האימפריאליזם", השואפים לכונן מחדש את משטר הניצול הישן. או-אז יצדיקו חסידי הביורוקראטיה הסובייטית, ובתוכם, כמובן, ראשי רק"ח, כל אקט של דיכוי ברוטאלי,¹ כולל פלישה של צבאות ברית-וארשה לתחומי פולין, כדי להטביע בדם את המאבק הגואה (ראו מזרח-גרמניה 1953; הונגריה 1956 וצ'כוסלובקיה 1968).

*  *  *

תביעות הפועלים הפולנים – לזכות השביתה, לבחירות חופשיות, לביטול הצנזורה, לחופש הדיבור וההתארגנות, לשחרור כל האסירים הפוליטיים ולביטול זכויות-היתר של אנשי השלטון – אינן "תכסיס אימפריאליסטי". אלה הן תביעות אלמנטאריות, שהוכרו להלכה – אם כי לא תמיד ולא בכל מקום למעשה – על ידי המשטרים הבורגניים-דמוקראטיים.

אנו, הנאבקים למען הסוציאליזם תחת הדגל האדום ולאור סיסמתם של מארכס ואנגלס "פועלי כל הארצות, התאחדו!", קוראים לקומוניסטים להצטרף אלינו בהבעת תמיכה ובהפגנת סולידאריות עם הפועלים בפולין.

הסוציאליזם לא בא לעולם כדי לכרסם בזכויות הדמוקראטיות שנושא בחובו הקפיטאליזם ולהמירו בשלטון המפלגה (בה"א הידיעה). הוא גם לא בא לבשר להמוני המנוצלים בכל אתר ואתר על הולדתו של משטר ניצול מטיפוס חדש, כמו זה השורר, למשל, בפולין. הוא בא כדי למגר את משטרי הניצול והדיכוי ולהמיר את כל המשטרים החברתיים-מדיניים הקיימים בחברת-שפע לא-מעמדית של אנשים חופשיים, המנהלים באופן קולקטיבי ומודע את תהליך חייהם החברתיים, יוצרים ומנכסים במשותף את השפע החברתי.

*  *  *

בהפגיננו כאן היום, תורמים אנו את תרומתנו לטיהורו של הדגל האדום מן הרפש שדבק בו בעשרות השנים האחרונות על ידי סטאלין והסטאליניסטים ויורשיהם-ממשיכיהם הזוטרים.

ולראשי רק"ח אנו אומרים: הצדקתכם את דיכוי הפועלים בפולין משרתת את אויבי הסוציאליזם ומחבלת, בין השאר, גם במאבק שבו מצויים אנו בחזית אחת עימכם: נגד הכיבוש ונגד הדיכוי של בני  העם הערבי-הפלסטיני; נגד הניצול המעמדי והאפליה העדתית; נגד הציונות, נגד האימפריאליזם ונגד המעמדות השליטים בעולם הערבי.