סטודנטים חמושים באוניברסיטת קורנל: "לגיטימציה של הסטודנט האפרו-אמריקאי בתוך קולג' לבן"
בכל חלקי העולם ממשיכים הסטודנטים במלחמתם נגד "חברת השפע" על כל גילוייה – עוני ומלחמות, ניכור ומניפולציה של התודעה. לאחרונה לובש המאבק אופי אלים יותר ויותר כי ההפגנות המנומסות והסיסמאות ההומאנו-פציפיסטיות חסרות כל השפעה על המכונה הקפיטליסטית. ניצול, אבטלה, דיכוי והשפלה עולים וגואים בארצות "הדמוקרטיה והחופש". על אלה נאמר בכרוז שחולק בהפגנת סטודנטים בברלין: "שטות היא לעמוד מול בית המועצה בשנברג, לשיר את האינטרנציונל ולהציג בפני הבוסים כרזה בנוסח 500 מתים מדי יום בווייטנאם – אני נוצרי. דברים כאלה משאירים את הבוסים אדישים לגמרי. אין זו שפה שהם מבינים. אין זו שפה שהקפיטליזם האמריקאי מבין. האחראים לרצח העם הווייטנאמי, האחראים לדיכוי העם האפרו-אמריקאי, שודדי עמי דרום אמריקה – אלה אינם מבינים שפה זו".
הסטודנטים הרדיקלים כבר הסיקו את המסקנות. השימוש באלימות ובכוח – ולא רק בעת התפרצויות מהפכניות כמו במאי 68' בצרפת – הפך לדבר כמעט שגרתי. בגרמניה מציתים חנויות כל-בו ומחבלים במחנות צבאיים, ובארצות הברית מוכיחים הסטודנטים כי הצהרותיהם בדבר נכונותם להיהרג על השגת דרישותיהם, ואיומיהם כי במקרה כזה יקחו עמם כמה חזירים קפיטליסטיים, עושים את הרושם הדרוש.
בסוף אפריל השתלטו מאה סטודנטים אפרו-אמריקאים, חמושים ברובים מכודנים ובחגורות כדורים, על אולם וויליארד סטרייט באוניברסיטת קורנל שבקולומביה. ראשי האוניברסיטה נכנעו. הם נכנסו למשא ומתן, ואף חזרו בהם מכוונתם להעמיד את הסטודנטים לדין "באשמת" פלישה מזוינת לקמפוס. ברובים מורמים ובתרועות ניצחון יצאו הסטודנטים המנצחים את בניין וויליארד סטרייט. את פניהם קידמו משמרות סולידאריות של סטודנטים חברי ה-אס-די-אס [סטודנטים למען חברה דמוקרטית]. אלא שהשמחה היתה מוקדמת מדי. משהורדו הרובים ביטל הסגל האקדמי את התחייבויותיו והכריז על מצב חירום. תשובת הסטודנטים האפרו-אמריקאים: "רובים, רובים, רובים, על זה הם יודעים לדבר. הם לא מבינים שאנו לוחמים ללגיטימציה של הסטודנט האפרו-אמריקאי בקמפוס של קולג' לבן, כדי לשמור על קיומנו בסביבה עוינת". באסיפת סטודנטים שאורגנה על ידי ה-אס-די-אס אמר מנהיג הסטודנטים האפרו-אמריקאים, טום ג'ונס: "הסגל הכריז כי הדבר הקרוי בפיהם 'עיקרון' שווה להם יותר מחייו של אדם שחור – אין זו הפתעה בשבילנו. חייהם של האנשים השחורים אף פעם לא היו בעלי ערך בארץ הזו. בעבר היו אלה האנשים השחורים שמתו, כעת הגיע הזמן שגם החזירים יילכו למות".
מול הלחץ שהופעל על ידי אלף סטודנטים שנשארו כל הלילה באולם שפונה יומיים קודם לכן, נכנע הסגל האקדמי סופית.
גם באוניברסיטאות אחרות נקטו הסטודנטים אמצעים דומים כדי להטיל את כובד משקלם לתוך סבך המאבקים של החברה האמריקאית. מאבקים אלימים בעניין מלחמת וייטנאם, התנגדות לקיום פלוגות האימון הצבאיות-אקדמיות ROTC, מאבק נגד הגזענות בחברה האמריקאית ובאוניברסיטאות ומחאה על מיעוט חלקם של הסטודנטים בניהול האוניברסיטאות.
מאה סטודנטים ערכו "סליפ-אין" בשערי האוניברסיטה הקתולית מרקווט במילווקי, ויסקונסין, נגד קורסים צבאיים המתקיימים בקמפוס.
ברחובותיה של מדיסון, ויסקונסין, נאבקו שוטרים וסטודנטים במשך שלושה לילות על השליטה באחד מרובעי העיר.
בדרתמות השתלטו כמאה סטודנטים על בניין המנהלה, ואילצו את אנשי המנהלה לעזוב את משרדיהם, בדרישה לבטל את פלוגות האימון הצבאיות-אקדמיות. שוטרים חמושים פיזרו את ההפגנה.
בהרווארד ירו שוטרים גז מדמיע לתוך מעונות הסטודנטים ועצרו עשרים מפגינים שהשתלטו על הבניינים ודרשו להתאים את תוכנית הלימודים לצרכיה של הקהילה השחורה.
בסטנפורד תפסו 300 סטודנטים את בניין המנהלה כדי למחות נגד מחקר מלחמתי בין כותלי האוניברסיטה.
מרכז הסטודנט בניו-יורק בוער. "אוניברסיטת הארלם"
בקולג' העירוני בניו יורק לחמו סטודנטים שחורים, פורטוריקנים ולבנים על קבלת סטודנטים לא לבנים נוספים לאוניברסיטה. באוקטובר הוגשו להנהלת הקולג' חמש תביעות אולטימטיביות בדבר לימודים אפרו-אמריקאיים ופורטוריקניים מיוחדים והגדלת אחוז הבלתי לבנים.
בינואר תפסו 75 סטודנטים את בניין המנהלה והחזיקו בו ארבע שעות. ובאפריל השתלטו על החלק הדרומי של הקמפוס של הקולג' העירוני של ניו יורק והעלו את השלט: "אוניברסיטת הארלם". המאבק הגיע לשיאו עם הצתת "מרכז הסטודנט" והתפטרות נשיא הקולג'.
השלטונות החריפו את אמצעי הדיכוי. הנשיא ניקסון הכריז כי הוא מתנגד לשלטון הסטודנטים באוניברסיטאות ובקולג'ים. התובע הכללי, ג'ון מיטשל, הודיע פומבית ש"יש גבול גם לסבלנותנו". מעצרים, משפטים ופסקי דין חמורים הוטלו על הסטודנטים הלוחמים.
17 סטודנטים שחורים הובאו לדין פלילי באוטקה (ניו יורק), בשל השתתפותם בתפיסת "מרכז הסטודנט" באוניברסיטה. בשיקגו נעצרו חמישה ממנהיגי האס-די-אס וזאת לאחר הודעת מזכיר האירגון על כוונת התובע הכללי של ארצות הברית (בהמלצת אדגר הובר) לדכא את השמאל הקיצוני.
דברים אלה אינם מרתיעים את הסטודנטים. המאבק נמשך ומתפשט בכל רחבי ארצות הברית, ואת מקומם של האבנים והמקלות תופסים הרובים ובקבוקי מולוטוב.