הקטע המובא להלן תורגם משבועון החדשות הגרמני "דר-שפיגל". לדעתנו, העובדות המתפרסמות בו מטילות אור חדש ומעניין ביותר על אופייה של מלחמת הזוועה שמנהלת ארצות הברית בוייטנאם.
זה לא כבר דיווח הכלכלן הבריטי כריסטופר ג'ונסון, אחרי ביקור בבית הלבן:
"אפילו תצמצם וושינגטון את הוצאות החימוש רק בהדרגה, עלולה הפסקת-אש לגרור תוצאות פסיכולוגיות הרות-שואה".
90 מיליארד ל"י לשנה
אותם 90 מיליארד ל"י שג'ונסון מוציא מדי שנה למלחמת וייטנאם, הביאו אפילו ללבלובם מחדש של פרחים נבולים בתעשייה האמריקאית.
כך יכול היה, למשל, מפעל הפלדה "יו.אס. סטיל קורפוריישן" לבטל את ההחלטה בדבר סגירת מפעלו בבקריסטי פארק. במקום לפטר 500 פועלים, קיבל מפעל זה 2,000 פועלים חדשים.
יצרני האלומיניום קיבלו הוראה מה"פנטגון" "להניח הצידה" לצורכי הגנה 13 אחוז מהמלאי שלהם במתכות קלות.
חברת "אלומיניום קומפני אוף אמריקה", המפעל הגדול ביותר בענף זה, החליט להקצות 17 אחוז מייצורו למלחמת וייטנאם. ואילו יצרני הנחושת קיבלו הוראה משר ההגנה מקנמארה להקצות 18 אחוז מייצורם לצורכי הגנה.
ירידה בביקוש האזרחי
אך בעוד שגלגלי תעשיית החימוש מתחממים, סקטורים אזרחיים מתלוננים כבר היום על ירידה בביקוש.
כבר בשני החודשים הראשונים של שנת 1967, ייצרו מפעלי "פורד" 83,000 מכוניות פחות מאשר בתקופה המקבילה אשתקד. אצל "ג'נרל מוטורס" אף ירד מספר המכוניות שיוצרו ב-242,000 – 30 אחוז.
הפחד מפני "פרוץ השלום" (כפי שהתבטא השבועון "יו.אס. ניוז אנד וורלד רביו") הוריד בחודש ינואר את מדד הייצור של כלל התעשייה האמריקאית בנקודה מלאה, לכדי 157.9. בפברואר ירד הפדיון הקמעונאי הכולל ב-2 אחוזים, לפי סטטיסטיקה רשמית של וושינגטון.
הפחד מפני העתיד הביא לצמצום תוכניות הייצור. זה לא כבר קבע משרד המסחר האמריקאי, על פי סקרים, כי ראשי התעשייה מתכוונים להשקיע ב-1967 רק 3.9 אחוז יותר מאשר ב-1966, מחשש "פרוץ השלום", לעומת 16.7 אחוז יותר ב-1966, לעומת 1965.
מיליון מובטלים?
"הפסקת אש תגרום לאבטלתם של מיליון פועלים ופקידים ביותר מ-500 מפעלים", קבע בתחזיתו מכון המחקר הכלכלי "די.מ.ס." בגריניץ'.
הסכנה הגדולה ביותר מאיימת על 300 יצרני התחמושת, המקבלים 43 אחוז מהוצאות מלחמת וייטנאם, אחריהם באים יצרני המטוסים, שאליהם זורמים 35 אחוזים של דולרי החימוש.
את החשד כי כלכלת ארצות הברית איננה יכולה לשגשג בלי עזרת הווייטקונג, ניסה להפריך הכלכלן האמריקאי הנודע, פול סמואלסון: "בידי הממשלה", אמר, "מספיק אמצעים של מדיניות המסים, כדי לאזן כל נסיגה בקוניונקטורה".