ההתנהגות הפרועה של כמה מבני הפרברים בתל אביב, אשר נתגלתה לציבור לאחרונה, באמצעות ה"חרקות" וההתנגשויות עם המשטרה – מן הראוי שיקדישו לה מחשבה מעמיקה, מלבד הטיפול המשטרתי.
אין ספק שצבא האוהדים של משתתפי החרקות עשוי היה להצטמצם בהרבה, אילו היה נעשה משהו על ידי המוסדות הממלכתיים העירוניים, למען העסקת הנערים הללו בעיסוקים מועילים, בשעות הפנאי שלהם ובערבים.
במקום להשקיע 50 מיליון בהילטון, צריכים היו להקים בשכונות העיר מועדוני נוער ומגרשי ספורט נאותים, מועדונים בראשות מדריכים מוכשרים, אשר מתפקידם היה לדאוג לתעסוקות ספורטיביות ואינטלקטואליות להמוני בני הנעורים.
אילו זו היתה דרכן של המדינה והעירייה – אפשר שלא היינו עדים כלל לתופעה של החרקה או שהיתה מתגלית במסגרות של עבריינות מצומצמת ללא קהל אוהדים ענק.
