קורא יקר!

גיליון זה של "מצפן" ימצא אותך אחר הבחירות [לכנסת]. תוצאותיהן יהיו כבר ידועות לך, על אף שכתיבת העיתון תמה עוד ערב הבחירות.

גיליון זה מופיע אחר הפסקה ממושכת, אשר נבעה, בעיקרה, מקשיי מימון. אנו מקווים כי מעתה ואילך ימשיך "מצפן" להופיע כסדרו, מדי חודש.

הואיל ואין טעם להטיף להצבעה עבור רשימה זו או אחרת, מן הטעם הנ"ל; והואיל ואין אנו יכולים עדיין לעסוק בניתוח תוצאות הבחירות, מאותו טעם עצמו – הבה ונפנה להרהורים עקרוניים על מהותן של הבחירות.

תמורות במסגרת הקיים

איננו משלים עצמנו אף לרגע, כי בחירות עשויות לחולל מפנה בעצם טיבו החברתי של המשטר. מאחר ואנו נמנים על אותו סוג של סוציאליסטים, אשר מתייחסים ברצינות לעניין המהפכה הסוציאליסטית, צריכים אנו להתייחס לבחירות לכנסת מתוך גישה עקרונית.

האם צריך להבין מתוך כך שאיננו מייחסים כל ערך לבחירות? – כמובן שלא. סוציאליסטים רציניים מתייחסים לבחירות הללו ברצינות רבה מתוך שני מניעים עיקריים:

א. סוציאליסט איננו צריך להיות שווה נפש למתכונת של המשטר הרכושני בתוכו הוא פועל. מחובתו להיאבק גם בתוך מסגרות המשטר הקיים על דמוקרטיזציה מקסימאלית שלו, על קידום ענייני השכבות העמלות, ולהילחם מלחמה נטולת פשרות בכל גילוי של אפליה לאומית, גזעית או דתית.

ב. מערכת הבחירות וההופעה בכנסת, מלבד מילוי התיפקודים שצוינו בסעיף א', צריכות לשמש במה להפצת הרעיונות הסוציאליסטיים המהפכניים. הווה אומר – המאבק על עניינים שאינם חורגים ממסגרת המשטר הרכושני הקיים חייב להתנהל תוך מבט רחוק טווח, קבוע, לעבר המהפכה הסוציאליסטית, אשר רק היא תוכל להסיר את המעצורים מלפני ההתקדמות החברתית בארצנו, כמו בארצות אחרות.

כיצד בחרנו לפעול

חברינו הצביעו בבחירות להסתדרות עבור הרשימה הקומוניסטית החדשה. עשינו כן לא מטעמים של הזדהות גמורה עמה, אלא משום שרשימה זו קרובה היתה לעמדותינו הפוליטיות יותר מכל רשימה אחרת, מאלו שעמדו לבחירה.

בבחירות לכנסת תמכו חברינו ברשימת "העולם הזה – כוח חדש" והשתתפו בפעילות יומיומית למען הצלחתה. רבים היו שהביעו תמיהה מה ראינו אנו, כסוציאליסטים מהפכניים, צורך לתמוך ברשימת "העולם הזה – כוח חדש". חברים מן המחנה הקומוניסטי וממפ"ם ניסו לתקוף אותנו על תמיכתנו ברשימה בלתי סוציאליסטית, שאינה שמאלית ואינה מוגדרת כרשימה פועלית.

תשובתנו לכך ברורה. גישת המתלוננים עלינו מן הצד "השמאלי", "המעמדי" כביכול, היא גישה היונקת לפי דעתנו ממניעי מחשבה דוגמאטיים. למה אנו מתכוונים כאשר אנו דוחים גישה זו כגישה דוגמאטית?

קיימים קריטריונים קונקרטיים לאבחון מידת קדמתו או פיגורו, מבחינה חברתית-סוציאליסטית, של כוח פוליטי כלשהו. קביעת הכותרת "סוציאליסטי" או "קומוניסטי" או "פועלי" בראש שמו של כוח פוליטי או מפלגה, עדיין אינה נותנת כי כוח זה אמנם ניצב בעמדות רעיוניות ופוליטיות מתקדמות מבחינה חברתית.

במדינת ישראל, המצויה באסיה המערבית, בתוככי העולם הערבי – יש משמעות מכרעת ביחס לקביעת מיקומו של כוח פוליטי במערכת, לגישתו לבעיית יחסי ישראל-ערב. נייר הלקמוס בישראל ביחס לקביעת קידמתו או פיגורו של כוח פוליטי הוא מידת השתחררותו מנציונליזם וכושרו להשקיף על השאלות המכריעות של אזורנו (כולל ישראל), מנקודת מבט חברתית-אנושית ולא לאומנית צרת אופק.

אם מסכימים עימנו הקוראים ביחס לקביעת אבן הבוחן, יואילו נא לשים לב לעמדות הננקטות ב"העולם הזה" בדבר יחסי ישראל עם התנועה הלאומית הערבית, ולנאומים בנדון באסיפות של הרשימה. אנו רשאים לקבוע כי, מבחינה זאת, מייצגת רשימת "העולם הזה – כוח חדש" עמדה מתקדמת מאוד, העולה בעקביותה על אלו של מפ"ם ומק"י.

אין זאת אומרת שאנו מזדהים הזדהות שלמה עם כל מה שנאמר בימים הללו בשם הרשימה. הרשימה רחוקה עדיין מלהיות כוח פוליטי מגובש.

האם תוקם תנועה

גיבושה של הרשימה לתנועה פוליטית היא המשימה הראשית שתעמוד על הפרק אחר הבחירות. לפי דעתנו צריך יהיה ליזום דיון רעיוני.

תנועה זו, אם תקום, תצטרך לשמש מסגרת אירגונית לכל האירגונים הקיימים והאנשים הבודדים, המעוניינים להתדיין ולפעול למען הגשמת שאיפותיהם המשותפות, כגון: חתירה רצינית לשלום ישראלי-ערבי על בסיס התקרבות אל התנועה הלאומית הערבית והשתלבות במגמות המתקדמות המפכות בה; ביטול מוחלט של הממשל הצבאי; חקיקת חוקת יסוד דמוקרטית נוקשה; הפרדת הדת מן המדינה וכדומה.