ריקבון המנגנון

10 באפריל 1965

in גיליון-25: אפריל 1965, דבר המערכת, מאמרים

אילו היה ציבור העובדים בישראל חדור הלכי רוח דמוקרטיים באמת – לא ניתן היה להעלות על הדעת את הדחייה החדשה במועד הבחירות להסתדרות.

לפי חוקת ההסתדרות צריכות היו הבחירות להיערך ב-1963, ואילו במחצית 1965 עדיין מעיזות שתי הכנופיות המתגוששות בצמרת מפא"י לצפצף על ציבור בן למעלה מחצי מיליון אנשים ולשחק בעניין קביעת מועד הבחירות בהתאם להערכת הכדאיות למערך או האנטי-מערך המבושל על ידן.

המרגיז ביותר אינו דווקא חוצפת המצפצפים, אלא אדישות המצופצפים.

התגובה של ציבור עובדים ראוי לשמו על מעשים מעין אלו צריכה היתה כבר לבוא מזמן, ובמלוא החריפות. מדוע לא קמות ועדות פעולה של ועדי עובדים בערים ובמושבות, ומארגנות ועידות חירום? מדוע אין ועידות של ועדי עובדים מסוגלות למנות מועצות פועלים זמניות אשר תתפוסנה את בנייני המועצות ותארגנה את הבחירות? מדוע אין קמים בארץ גופים מורשים מטעם אירגוני הפועלים ממקומות העבודה, לשם סילוקם של גופי המזכירונים והמזכירויות הממונים על ידי המפלגות ואשר תוקף בחירתם הפורמאלית תם אף הוא לפני שנתיים?

כל זה אינו קורה, לא במקרה. זה משום שמזמן חדלה ההסתדרות להיות אירגון פועלים דמוקרטי ונעשתה פקעת מנגנונית מושחתת שענייני הפועלים רחוקים ממנה מרחק גדל והולך. פקעת זו השתלטה ביעילות רבה על משרדי ההסתדרות ומנגנוניה בתמיכתן הפעילה של מרבית "מפלגות הפועלים", המהוות את המונופולין לכניסה לעסקנות הסתדרותית. החבר הממוצע בהסתדרות מקבל עתה כדבר מובן מאליו את עובדת הקשר האוטומטי שבין מנגנוני המפלגות להסתדרות. אנו מורגלים מזה שנים ארוכות שבעצם מוכרעים העניינים במזכירות מפא"י ולא בהסתדרות. מליאת הוועד הפועל והמחלקה לאיגוד מקצועי מתכנסות אמנם, מפעם לפעם, אך ידוע לכל מראש מה תהא ההחלטה בהן. לכך דאגו דוברי מזכירות מפא"י בעיתונים השונים.

אל לכם להתייחס ברצינות רבה מדי להצהרות מפוצצות של עיתוני מפלגות המיעוט בהסתדרות. אין מפלגות אלו חולקות על עיקרי המבנה הבלתי פועלי והאנטי דמוקרטי של ההסתדרות. הצהרותיהן האופוזיציוניות באות רק במסגרת המלחמה על חלק גדול יותר בתפיסת עמדות במנגנון ההסתדרותי.

מבחינה זאת, צריך אמנם לומר את האמת: תוצאות הבחירות אינן מעניינות במיוחד, כי לא את יחסי הכוחות במערך הפוליטי הקיים של ההסתדרות צריך לשנות – אלא את עצם המבנה שלה. הפיכת ההסתדרות לאיגוד מקצועי ממשי, שעסקניו צומחים וחוזרים ומתחלפים מתוך מעמד הפועלים עצמו – זה העניין העומד על הפרק.

אף אחת ממפלגות האופוזיציה אינה רוצה לשמוע על גישה כזו. לכן אין אף אחת מהן מסוגלת לארגן ועדי פעולה רציניים של ועדי העובדים. ועדי פעולה כאלה צריכים לקום מחוץ למערך המפלגתי הקיים ולהתארגן באורח עצמאי, מעליו ובמקביל לו.

מלאכה זו איננה קלה, אך היא חייבת להיעשות.

הפוסט הקודם:

הפוסט הבא: