פיניטו לה קומדיה. המשא ומתן בין מפא"י למפ"ם על צירופה של מפ"ם לממשלת אשכול נסתיים בינתיים. מפ"ם הכריעה לא להיכנס לממשלתו של אשכול. החלטה זו, שהיא כשלעצמה חיובית, הושגה במועצת מפ"ם לאחר לחץ עצום מלמטה, מצד המוני החברים – תופעה שכמוה לא נראתה כבר שנים. מנהיגי מפ"ם, ובעיקר אגפה הימני, מציין עובדה זו כסמל לדמוקרטיה הצרופה השוררת במפ"ם. אולם העובדה כשלעצמה, המוני חברי הסניפים בעיר ובמשקים, המתנגדים למדיניות רוב ההנהגה במפ"ם ולשאיפתה להשתלב בקואליציה הממשלתית בכל תנאי, עובדה זו מצביעה על שינויים שהתחוללו בשנים האחרונות.

בוויכוח בתוך מפ"ם הסתמנו המחנות והתברר כי הבונצים ההסתדרותיים היושבים במפלגה זו יחד עם כלל נציגיה בסוכנות וכד' (יודין, נתנזון, לוריא ואחרים) הם הם שאצה להם הדרך להשלים את שיתוף הפעולה הקיים כבר שנים ביניהם לבין מפא"י בכניסה לקואליציה הממשלתית ובנטילת חלק מהנאותיה.

היוזמה למשא ומתן על כניסתה של מפ"ם לממשלה היתה מתחילת המשא ומתן בידי אשכול וחבריו. כוונתם היתה, ובזאת כמו בדברים אחרים אינם שונים מבן גוריון, להביא את "אחדות העבודה" לכניעה מוחלטת למפא"י עד כדי מערך זוגי ועד כדי איחוד כולל, תוך ביטולה של "אחדות העבודה" כגורם פוליטי עצמאי. לשם כך חייבים היו להוכיח כי מפ"ם טובה כרגע ל"מערך החדש" נוסח בן אהרן.

הנהגת "אחדות העבודה", שכבר הכריעה על "מערך חדש" זוגי עם מפא"י, ניסתה להשיג רהביליטציה מראש כלפי חבריה וכלפי חברי מפ"ם, ולהוכיח את אשמת מפ"ם בסיכול המשא ומתן על כניסה לממשלה. מבחינה זו הצליחה ההצגה ולכן "אחדות העבודה" כמפא"י עושה מירב המאמצים לניצול אפקט הסיכול של מפ"ם, לטובתה.

מפ"ם היא מפלגה אופוזיציונית "קונסטרוקטיבית". קרי: משתדלת למלא באופוזיציה את שליחות הקואליציה. מכל מקום, תמיד היתה ישיבתה באופוזיציה לחצאין. תמיד שאפה לשוב לקואליציה ועל כן ניהלה אותה מדיניות רבת פנים בשאלות שונות, ובעיקר במאבקי הפועלים, כשהסיום תמיד היה בגידה באינטרסים של מעמד הפועלים והפקרתם להנהגת ההסתדרות, שאף אליבא דמפ"ם אינה ממלאת את שליחותה ותפקידה. אולם, וזאת יש להדגיש, טובה אופוזיציה לחצאין מאשר כניסתה של מפלגה כמו מפ"ם לקואליציה ממשלתית. בהישארותה של מפ"ם באופוזיציה בתנאי ישראל ישנו משקל סגולי אובייקטיבי, מעבר לרצונותיהם ומאווייהם של מנהיגי מפ"ם.

על כן לא נכונה הדעה כי הצטרפותה של מפ"ם לממשלה תטהר את האופוזיציה, תחדד את הניגודים, תבהיר את קווי התחום וכדומה. הניסיון מוכיח כי הצטרפותה של מפלגה סוציאל-דמוקרטית כלשהי לממשלת קואליציה בורגנית-שובינית, מחלישה את מערכות העם.

על כן סימן מעודד הוא התנגדותם של המוני החברים במפ"ם, בכפר ובעיר, למדיניות הנהגת מפלגתם, שכמעט שנכנעה ללחץ המפא"יי.

השאלה הנשאלת היא כמה זמן אפשר יהיה להמשיך במשחק זה?

מפ"ם מנסה תמיד להציג עצמה כאלטרנטיבה פוליטית, אידיאולוגית ומעמדית למפא"י. אולם במציאות לא התנהגה אף פעם כבעלת תכונות אלטרנטיביות. על כן, רשמה אותו דף "מזהיר" של השתתפות בממשלות הגרועות ביותר של בן גוריון, ממשלת "העסק ביש", "הפרשה", ממשלת סיני, ממשלת הפער הסוציאלי והעדתי, ממשלת הדיכוי הלאומי.

יש ממש בטיעון דוברים מתומכי ההצטרפות לממשלה במפ"ם, מדוע להתנגד דווקא לממשלת אשכול? האם ממשלה זו גרועה יותר מממשלותיו של ד. בן גוריון, בהן השתתפה מפ"ם? מאידך, השתתפות בממשלה עשויה להציל את ממשלת אשכול מתככיהם של ד. בן גוריון וחסידיו "הדמוקרטיים" וכן להציל את "אחדות העבודה" מכניעה מוחלטת למפא"י. ואמנם, הלוגיקה הפנימית של הדברים חייבת להוליך מפלגה נוסח מפ"ם למסקנות מסוג זה. הוויכוח בין מפא"י למפ"ם לא דן בבעיות הגדולות והבוערות של המדינה – שלום ישראל-ערב, פירוז אטומי – והצטמצם לוויכוח על 50 מיליון לירות נוספות למשרד זה או אחר, וזאת כאליבי לעת מצוא כלפי חברי מפ"ם שישאלו מה יום מיומיים.

תנאיה של מפ"ם במשא ומתן הם המגחכים את רצינות עמדתה האופוזיציונית לממשלת אשכול ומשמשים נשק בידי מפא"י ו"אחדות העבודה". מה שהכריע, כנראה, על דחיית ההצטרפות המיידית של מפ"ם לממשלה היתה הידיעה שלמעשה כניסתה של מפ"ם לממשלה לא תמנע איחוד זוגי של מפא"י ו"אחדות העבודה" בבחירות להסתדרות ולכנסת. ישנן ידיעות שלמעשה לא ציפו מפא"י ו"אחדות העבודה" למפ"ם כשותף שלישי ל"מערך החדש", אלא ערכו כבר לפני זמן עיסקה פוליטית-מסחרית ביניהן. מפא"י מסרה ל"אחדות העבודה" כמה משרות ומינויים שקרצו לה מאז ומתמיד. תמורתן התחייבה "אחדות העבודה" להיכנס למערך זוגי.

אמנם עסקות אלה החלישו במידה רבה את עמדותיהם של חסידי בן גוריון בקרב הממשלה והצבא, אולם יחד עם זאת נסתיים תפקידה של "אחדות העבודה" כגורם פוליטי עצמאי במדינה, ושינוי במדיניות הכללית של הממשלה לא בא. מפ"ם לא יכלה לשנות במציאות זו דבר, על כן נפלה ההכרעה לא להיכנס לממשלת אשכול עתה.

*     *     *

אנו מעוניינים במפ"ם כחלק אינטגרלי של אופוזיציה עקבית למדיניות מפא"י בשאלות ישראל – בממשלה ובהסתדרות. עמדותיה המהססות של מפ"ם יוליכוה שוב בנתיב האופורטוניזם והבגידה. רק עמידה עקבית ועקרונית של מפ"ם על עמדותיה המוצהרות בכל התחומים יבטיחו כי תיקח חלק במאבק לשינוי פני הדברים בישראל. למפ"ם ציבור שאסור לזלזל בחשיבותו למאבק זה.