שכר: בלוף או סטטיסטיקה? – נ.ד.

 ישנה אימרה מפורסמת האומרת שמצויים שלושה מיני שקרים – שקר קטן, שקר גדול ו…"סטטיסטיקה".

אימרה זו מצאה את אישורה באחד המסמכים המגוחכים ביותר שיצאו לאור בארץ, בהוצאה רשמית, מאז "ספר הנישומים" הידוע – הלוא הוא דו"ח ועדת הורוביץ לבדיקת שכרם של העובדים האקדמאים.

אם עד עתה ידע, למשל, כל ילד על קיפוח שכרו של המורה התיכון ביחס לשאר האקדמאים, בא הדו"ח לספר לנו שהמורה התיכון, לא רק שאינו מקופח, אלא אף מופלה לטובה בשכרו – לאחר 20 שנות ותק – ב…77 ל"י (בדיוק?!) לעומת אקדמאים אחרים, בעלי אותו ותק ואותה השכלה.

כיצד הגיעה ועדת הורוביץ למסקנותיה? על כך מספרים לנו עסקני אירגון המורים התיכוניים בדו"ח שהכינו לוועידתם האחרונה.

נמסור איפוא לקורא את הדברים כלשונם.

"כשביקשנו לקבל ממשרד החינוך, ממשרד האוצר וממזכירות הוועדה את המספרים שעליהם הסתמכה ועדת הורוביץ במסקנותיה – נתקלנו בדחיות. רק לאחר חקירה ודרישה, הצלחנו להיוודע – בעקיפין – על מספרי הוועדה ועל דרכי חישוביה. מתוך למעלה מאלפיים מקבלי משכורת אקדמאית בתיכון וביסודי – הוצאו למעלה מ-60% בחישוב הממוצע של השכר. הוועדה הוציאה מהחשבון בעלי תואר מ.א. משנת הוותק העשירית ומעלה, את המורים האקדמאים שלא ידעו את ותקם ואת דרגתם, את כל המורים העובדים פחות ממשרה שלמה, וכן את המורים העובדים שנה ראשונה. לבסוף נשארו כ-800 מלמעלה מ-2,000 מורים.

כשם שהפחיתו את מספר המורים לשם חישובי הוועדה, כן ניפחו את מספר המנהלים מבין המורים האקדמאיים [משכורתו של מנהל עולה בערך ב-180 ל"י על משכורתו של מורה – נ.ד.].

כך הגיעה הוועדה לאבסורד שלכל מורה יש יותר ממנהל אחד [ההדגשה במקור].

כך הגיעה הוועדה לחישוב ממוצע של תוספת ניהול על כל מורה אקדמאי, בסוף ותקו – בסכום של 104 ל"י לחודש [השכמר הממוצע ב-1963 היה כ-385 ל"י בחודש].

הוועדה עצמה מזכירה בדו"ח את הנתונים המפורטים על תוספת ניהול שסופקו לוועדה. הם 'סופקו' לה – יחד עם הנתונים האחרים – על ידי אלה שבישלו את התבשיל הזה. וכפי שנתברר לנו – הם לא נבדקו כלל על ידי הוועדה".

זוהי רק "פנינה" אחת – רק תעלול קטן מתעלוליה של הוועדה. ברם, זהו מועט המחזיק את המרובה, אשר יש בו כדי להסביר את שיטות העבודה של "הוועדות הממשלתיות" למיניהן.

אכן… סטטיסטיקה.