תושבי 18 שכונות עוני המיועדים לנישול תובעים: דירה תמורת דירה

 לכבוד מערכת "מצפן"

שלום וברכה,

רצוף בזה אנו שולחים לכם העתק מתגובתנו שנשלחה לכל חבר כנסת המכהן במשרה זו כיום, ואשר מהווה תמצית מדברי התנגדותנו להצעת החוק לשיקום ופיתוח שכונות נחשלות.

בטוחים אנו כי מפאת העניין הציבורי הרב וההדים הרבים שמכה הצעת חוק זו בציבור, תוכלו לתת מקום בעיתונכם לפרסום תגובה זו. ועל כך מודים אנו מראש.

להלן נוסח התגובה:

1. עובדה היא כי בנייה לצורותיה השונות, מבוצעת בהכרח על בסיס עסקי של רווחים מובטחים. אין מקום איפוא, שלא להבטיח מרווחים אלו לתושבי שכונות העוני שהבנייה מתוכננת על מקום מגוריהם, את המינימום הדרוש של דירה תמורת דירה.
2. הבעיה מחמירה כי בזמן דיון על העברת תושבים כגון מחלול, מנשיה ותושבי שכונות עוני אחרות, מוטלות עליהם התחייבויות כספיות כה קשות ההופכות אותם לנרצעים לתקופות ארוכות, ואין ביכולתם כדלי אמצעים לעמוד בהן.
3. האשמת תושבים אלה כ"סרבנים" אינה אלא האשמת שווא זדונית, כיוון שתביעותיהם אינן תביעות סחטניות אלא אך ורק תביעות לקורת גג, כשהם חופשיים מכבלים המצמידים אותם למשכנתאות-פלדה.
4. הפירוש לכך שהרשות אינה נותנת מקום למאבקים משפטיים – לא ניתן כלל והוא מעמיד את האפשרות כי שרים חדשים לבקרים יפקיעו איש איש לצרכיו כל מאבק משפטי!
5. נאמר באופן מפורש וחד משמעי כי המועצה שתייעץ לשר השיכון תורכב מנציגי משרד השיכון (יו"ר), נציגי משרד הפנים, משרדים ממשלתיים, שלטון מקומי (קרי עיריה) ומנציג אחד של כל עיר. איזו מין מועצה זו? כיצד יישמע בה קולו של האזרח הבוחר? המשלם מיסים? ובעל הדעה?
6. הפרסום ב"רשומות" מתקבל כפרסום לקבלנים, לחברות ולספסרים, באשר תושבי שכונות עוני אינם מומחים ב"רשומות".
7. מדוע נקבע הרכב הרשות בצו רק לפי שיקולי השר (שר השיכון) בלבד?
8. מדוע מובטחת השתתפות נציגי הרשות המקומית (קרי עיריה) בכל רשות ותאגיד?
9. למה התכוונה הצעת החוק במילים "תאגיד כל שהוא" שאינו רשות כנאמר לעיל?
10.  "דין הרשות כדין המדינה לבצע תפקידים לצורך כל חיקוק ולכל פעולה משפטית". מאימתי דין רשות אינטרסנטית ספקולטיבית כדין מדינה?
11. הצעת התוכנית שמתפרסמת על ידי הרשות כוללת פירוש זכויות התושבים במקום. שום חוק לא יכול להסמיכם לקבוע זאת, כשהללו הם צד המעוניין בדבר וכשזכויות התושבים נקבעות על ידי ההיסטוריה, תולדות המדינה, מסמכים משפטיים ושמץ של התחשבות אנושית בציבור.
12. "הצעות לדיור אלטרנטיבי במקום פיצוי כספי" – אין זה דיור "אלטרנטיבי" כיוון שבסיסו מונח לא על ערכים וזכויות אלא אך ורק על הפיצוי הכספי הנקבע בהתאם להנחיות הרשות. היכן כאן "האלטרנטיבה" לקורת גג?
13. "שיכון אלטרנטיבי זמני". א. מטרת החוק המוצהרת לחסל שכונות עוני ולא ליצור שרשרות-מעברות או שכונות עוני חדשות. ב. הדבר מעכב שכונות אחרות. ג. גורם לבנייה פרטית פראית. ד. מסבך ומערפל מצבו הקודם של התושב. ה. לא מובטח זמן ההעברה לשיכון קבע. ו. אין הבטחה שהמחיר הנדרש לא יוכפל וישולש במשך הזמן.
14. "חובה לקבל אותו 'דיור אלטרנטיבי' (אומלל) במקום פיצוי כספי במזומנים". האם גישה כזאת, המחייבת וכופה על האזרח מקום דיור, אין סופה שתחייבו גם לדרך מחשבה? לחובה זו שהרשות מוסמכת בשם השר לחייב, אין כל מקום במדינה דמוקרטית!!!
15. כל העררים וההשגות מוגבלים אך ורק לרשות, למועצה או לשר הקובע סופית. בסיטואציה כזו לא מובטחת כל הגנה ולו האלמנטרית ביותר לאזרח המדינה.
16. "לאחר אישור התוכנית, תבצע הרשות כל הפעולות הדרושות לביצועה בעצמה או על ידי אחרים". א. אחרים? למה הכוונה? ב. האם על ידי זה לא הופך אחד מייעודי המשטרה (משטרת ישראל) למכשיר חד צדדי בידי רשות מצומצמת באינטרסיה?

 לסיכום:

א.      המגמה המסתמנת בהצעה זו, שלילית ביותר מיסודה, באשר היא פוגעת בצורה חמורה ביסודות חופש האזרח ושוללת זכויותיו האלמנטריות.

ב.       מדגישים אנו במיוחד, כי אין פנינו לעכב חיסול שכונות העוני, או לפגוע בפיתוח העיר. נהפוך הוא:

הזועקים הראשונים לחיסול שכונות אלו – אנחנו. ובוודאי כי כתושבי תל אביב-יפו ותיקים מעוניינים אנו בפיתוחה המכסימלי לכל צורותיו.