"כשלון"! – כך הכריזו על שביתת השעה של ה-25 לדצמבר, שופרות הנהגת ההסתדרות, באוזני המאזינים למהדורת החדשות בערבו של אותו יום. "רק מקומות עבודה קטנים ובינוניים שבתו" – הקדים והודיע "קול ישראל" במהדורת החדשות בצהרי יום השביתה.
קשה להגיע לכלל דיוק מוחלט באשר להערכת מספר הפועלים אשר נטלו חלק פעיל בשביתה. המספר המציאותי מונח היכן שהוא בין 50 אלף ל-100 אלף. וניתנת האמת להיאמר כי שביתה שכזו מהווה עובדה בולטת ממדרגה ראשונה בתנאי ישראל של שלהי 1962.
מדוע?
משום שבדרך התארגנות פרטיזנית, תחת ברד השמצות וגינויים מצד הממשלה, המוסדות הרשמיים של ההסתדרות וחלק מכריע של העיתונות, להגיע לקיום שביתה נגד הקפאת השכר, של עשרות אלפי פועלים – זהו הישג רציני של תנועת הפועלים הישראלית. ההישג בולט יותר דווקא משום שהשביתה הקיפה בעיקר מפעלים בינוניים. עובדה זו מלמדת שני דברים יסודיים:
א. השביתה נוהלה באפיקים רב מרכזיים. כלומר – שכבת הפעילים אשר עסקה ישירות באירגון השביתה והנהגתה איננה שכבה דקה המקיפה עשרות בודדות אלא לפחות כמה וכמה מאות.
ב. ישנה הוכחה חותכת כי במקומות בהם ציבור הפועלים מסוגל לממש את רצונו הישיר – שם היתה ההצטרפות לשביתה כמעט ללא יוצא מן הכלל.
סוד גלוי הוא כי במציאות בה אנו חיים קל יותר לציבור הפועלים במפעלים הפרטיים הבינוניים לממש את רצונם, מאשר לציבור העובדים המועסק על ידי המדינה, החברות הממשלתיות והמפעלים ההסתדרותיים.
לא תהא זו גם תגלית אם נציין כי מתוך עשרות האלפים שלא השתתפו בשביתה בגופם, תמך הרוב המכריע בשביתה באופנים בולטים פחות או יותר. נביא כאן כדוגמא את החלטת ועד עובדי "חברת החשמל" במחוז הדרום, נגד הקפאת השכר, וכן החלטה דומה של מזכירות מועצת פועלי דימונה.
ממילא צצה ועולה השאלה: כיצד יתפתחו העניינים הלאה? למעשה עובר המאבק מפסים כלליים למימוש התביעות בסקטורים, במקצועות ובמקומות העבודה השונים. הידיעות המגיעות אלינו מלמדות כי בכמה וכמה מקומות נענו המעבידים לתביעות השכר והתנאים הסוציאליים של הפועלים במידה זו או אחרת.
אבל, שוב ושוב בולט הצורך הדחוף בהפיכת הארגונים הפרטיזניים הזמניים של הפועלים – ועדות הפעולה השונות – למסגרות של קבע. מסגרות אשר ישימו לעצמן את המטרה לחולל שינויים בסיסיים במערך ההסתדרותי, אשר יבטיחו כי להבא יוכלו הפועלים לצאת למאבק כצבא מאורגן יפה ומונהג על ידי מצביאים נאמנים לענייניו. אין יותר להסתפק בטיפולי חירום בבעיות בוערות המתעוררות עם הזמן. יש לבצע ניתוח על מנת להרחיק את היסודות האנטי פועליים מהנהגת ההסתדרות ומהנהגת האיגודים המקצועיים. שום דבר לא יעזור כאן זולת מאבקם הישיר של הפועלים.
ועדי הפעולה הנאבקים נגד הקפאת השכר צריכים להעמיק את משימותיהם ולפעול במרץ ובהתמדה נגד ההנהגה אשר בשמם, אך מבלי לשאול את פיהם של הפועלים, מקפיאה את השכר.