השביתה הצודקת של פועלי "קייזר אילין" באשקלון נשברה תחת הלחץ המשותף של המעביד, אשר איים בסגירת המפעל, ומועצת פועלי אשקלון, שתקעה לעובדים סכין בגב בסרבה לאשר את השביתה. בסעיף הכניעה המחפיר שהכתיבו המעביד וההסתדרות לפועלים, נאמר: "ועד הפועלים, וועד העובדים במשותף, מביעים צערם על מעשה ההשבתה במפעל ועל הנזק הרב שנגרם לשמה הטוב של החברה".
רבותי, איזה שם טוב יש ל"קייזר אילין"? לקייזר – אולי. אבל לאילין? לג'יבלי?
ותיקי האצ"ל חושדים עד היום באפרים אילין כי הוא הלשין והסגיר את מנהיגי המחתרת של "ארגון צבאי לאומי" לבריטים.
ישנם אנשים הסבורים כי קשריו של אילין עם הבריטים ובמיוחד עם הקצונה הגבוהה שלהם בארץ בזמן המנדט לא היו טהורים במיוחד, למרות שהוא כמובן טוען שהכל נעשה "למען המולדת".
ישנם אנשים הסבורים כי אילין התעשר בצורה ספסרית מכך שקנה מהבריטים, איתם טיפח יחסים טובים, בפרוטות כמויות עצומות של מכוניות משומשות של הצבא הבריטי, פירק אותן, ומכר אותן עבור הון תועפות שקיבל תמורת כל בורג, לתושבי הארץ שהיו רעבים לחלקי חילוף.
"הארץ" פירסם לפני כשנה דו"ח מפורט על מפעל הרכבת המכוניות של מר אילין, ובו הוכח כי המפעל ועסקותיו הכספיות והמסחריות אינם מצדיקים "שם טוב.
בראיון שנתן מר אילין ל"ידיעות אחרונות" (בתאריך 28.12.62) נאמר: "מה שקיבלתי מן הממשלה – כבר ראיתי. מה שהבטיחו לי – כבר שמעתי".
אולי הוא מוכן לספר לנו מה הבטיחו לו במשרד האוצר ובמשרד המסחר והתעשייה? אולי הוא מוכן לספר לנו מה הוא קיבל מהם? כמה מס הכנסה שילם? איזה שער קיבל תמורת היבוא, איזה סובסידיות, איזה הקלות במסים? איך קיבל את החוזה עם "רנו" ומה עשה בכספי הפיצויים שקיבל מהם?
מסתבר, כי שמו של מר אילין לפחות, איננו כל כך טוב כפי שמציג אותו "ידיעות אחרונות" או הוא עצמו, אבל אולי לג'יבלי יש שם טוב? "ידיעות אחרונות" אינו מוכן לספר לנו באיזה נסיבות עזב מנהל זה את מקום עבודתו הקודם. אולי הוא עצמו מוכן לספר לנו משהו בנדון?