"מן היסוד" על איזה יסוד?

"מן היסוד", בטאון האופוזיציה השמאלית בתוך מפא"י, מגיב בגיליון מס' 17 על שביתת פועלי "קייזר אילין" באשקלון. בעמוד האחרון כותב בעניין זה י. רץ: "לא היה עוד כדבר הזה, שפועלים התובעים את השכר המגיע להם ומוחים שאינו ניתן להם – לא יקבלו תמיכה מלאה מצד ההסתדרות. בוודאי לא היה עוד כדבר הזה, שאם פועלים נוקטים פעולה נגד נותן העבודה המלין את שכרם – דווקא הם יוקעו על ידי מועצת הפועלים, ולא עוד אלא הם יידרשו להתנצל בפני נותן העבודה, ומועצת הפועלים תתן הסכמתה לדבר".

בעמוד 5 של אותו עיתון כותב החבר פנחס לבון: "היתה זו שביתה שהוכרזה ללא אחריות מצד ועד העובדים, והיא נתגלגלה בצורה בלתי מכובדת, מבלי שיהיה למועצת הפועלים ולוועד הפועל של ההסתדרות הכוח להפסיקה בעוד מועד. הפועלים וועדם, שהכריזו על השביתה, וניהלו אותה כך, בוודאי ראויים לגינוי מצד ההסתדרות… השאלה מדוע מוסדות ההסתדרות לא השתמשו במלוא כוחם כדי להפסיק את השביתה בעוד מועד, נשארה עד היום הזה ללא תשובה מניחה את הדעת".

רבותי, על איזה יסוד מתבסס "מן היסוד"? על חברי השורה בהסתדרות, או על מרות ההנהגה בהסתדרות?

החבר לבון טוען כי השביתה היתה בלתי מוצדקת, כי אסור להשאיר את עניין הכרזת השביתה בידי ועד העובדים. החבר י. רץ טוען כי השביתה היתה צודקת, כי ההחלטה עליה נתקבלה בהצבעה חשאית שנערכה באסיפת העובדים ולכן חייבת מועצת פועלי אשקלון לתמוך בה.

פנחס לבון טוען, כי צריך היה להכניע את הפועלים, הוא מתמרמר רק על כך שהכניעה היתה למעביד ולא להסתדרות. רק זה מציק לו, הערעור על סמכות ההסתדרות. י. רץ סבור כי ההסתדרות חייבת היתה לתמוך בשובתים.

במה אתם תומכים, אנשי "מן היסוד"? האם אתם מכירים בכך כי הזכות להכריז שביתה במקום עבודה נתונה בידי אסיפת העובדים באותו מקום, שתכריע בעניין זה בהצבעה חשאית?

או שמא סוברים אתם כלבון זה, כי "הכרזת שביתה היא עניין רציני מדי כדי שאפשר יהיה להפקיד את זכות הכרזתה בידי גורם מקומי כלשהו, על אחת כמה וכמה בידי קבוצת פועלים שאין להם הבנה בענייני משק ואיגוד מקצועי?" ("מן היסוד" 3.1.63, עמ' 5).