ב-1997, אחרי שנים של סיפורים וקטעי ידיעות, החלטתי לכתוב במסגרת לימודים באונ' ת"א, סמינר על 'מצפן'. בסוף אותה השנה נערך באוניברסיטה העברית כנס שציין 35 שנה להקמתו של הארגון, יצאתי לתעד את הכנס עם מצלמה ביתית ומצאתי את עצמי מתחיל מסע בעקבות אנשים ורעיונות שעד אז ההכרות שלי איתם היתה חלקית ביותר. עשיתי את הסרט כי פגשתי ישראלים, רובם ילידי הארץ, שהאופי שלהם, העברית שלהם, הכישורים והקשרים יכלו להוביל אותם לכל עמדה שהם היו רוצים בחברה הישראלית, אבל סולם הערכים שלהם והאומץ שלהם להצמד אליו ולפעול לפיו, הציבו אותם באופן חזיתי נגד כל החברה שהם גדלו בתוכה. בשבילי שאני צעיר מהם ב 30-40 שנה ושנולדתי כש'מצפן' כבר מתחילה להתפרק, זאת היתה זכות גדולה להכיר את האנשים, להגיד להם תודה ובעיקר להזכיר שוב את הרעיונות שהם נלחמו עליהם.

* * *

In 1997, after years of stories and newspaper items, I decided, as a student at Tel Aviv University, to write a seminar on Matzpen. At the end of that year the Hebrew University held a conference to mark 35 years since the organization was formed. I went there to document the conference with a camcorder, and found myself launched into a journey to follow people and ideas that until then I didn't know much about. I made the film because I met Israelis, most of them native-born, whose personality, their command of Hebrew, their abilities and connections, could have taken them to any position they might have wanted in Israeli society - but their values and their courage to stick to them and act accordingly put them on a collision course with the whole society in which they grew up. To me, younger than them by 30-40 years, born when Matzpen was already starting to break up, it was a great privilege to know these people, to thank them, and above all to recall the ideas for which they fought.