הנני פונה אליכם, אזרחי אמריקה, כאדם הדואג לחירות ולצדק חברתי. רבים מכם מרגישים בוודאי שארצכם שירתה אידיאלים אלה. ובאמת יש לארצות הברית מסורת מהפכנית, אשר במקורותיה היתה נאמנה למאבק למען חירות אנוש ושוויון חברתי. היתה זו אותה מסורת שהושפלה על ידי המעטים השולטים כיום בארצות הברית. יתכן שרבים מכם אינם יודעים באיזו מידה שולטים כיום על ארצכם בעלי תעשייה אשר עוצמתם תלויה חלקית באחיזתם הכלכלית הגדולה בכל חלקי תבל. ארצות הברית שולטת כיום על 60% של אוצרות הטבע בעולם כולו, למרות שרק 6% מאוכלוסיית העולם שייכת לה. לקומץ אנשים שייכים המחצבים והמוצרים של אזורים עצומים על פני כדור-הארץ. אבקשכם להרהר בדברי מנהיגיכם המגלים לפעמים את ניצולם.
ה"ניו-יורק טיימס" מן ה-12 בפברואר 1950, כתב: "הודו-סין [וייטנאם, המתרגם] היא פרס הראוי למשחק הימורים גדול. בצפונה יש סחורות יבוא אלה: בדיל, טונגסטן, מנגן, פחם, עץ, אורז, גומי, תה, פלפלים ועורות. אפילו לפני מלחמת העולם השנייה, נתנה הודו-סין דיבידנדים שהוערכו ב-300 מיליון דולר בשנה." שנה לאחר מכן אמר יועץ משרד החוץ האמריקאי: "יש לנו מקורות מדרום-מזרח אסיה המנוצלים רק חלקית. בכל זאת, סיפקה דרום-מזרח אסיה 90% מן הגומי הגולמי בעולם, 60% של הבדיל כולו, 80% מן הקופרה ושמן הקוקוס. יש שם כמויות גדולות של סוכר, תה, קפה, טבק, אגבה, פירות, תבלינים, שרף, נפט, ברזל, שמנים ובוקסיט."
וב-1953, כשהצרפתים עדיין נלחמו בווייטנאם בעזרת אמריקה, הצהיר הנשיא אייזנהאור: נניח שהודו-סין (וייטנאם) אבדה לנו. אז הבדיל והטונגסטן שהם כה חיוניים בעינינו, לא היו מגיעים אלינו. אנו מחפשים את הדרך הזולה ביותר בה נוכל למנוע דבר איום – הפסד האפשרות שנשיג מה שאנו רוצים להשיג מתוך אוצרות שטחי הודו-סין ודרום-מערב אסיה."
דברים אלה מבהירים שהמלחמה בווייטנאם הינה כמו המלחמה שהגרמנים ניהלו במזרח אירופה. זאת מלחמה שמטרתה להגן על המשך שליטתם של קפיטליסטים אמריקאים על אוצרות האזור. כשאנחנו מהרהרים בכך שהסכומים הדמיוניים המוּצאים על חימוש ניתנים באמצעות הסכמים למפעלי תעשייה אשר עם מנהליהם נמנים הגנרלים התובעים את הנשק, רואים אנו שהצבא והתעשייה הגדולה יצרו ברית משולבת למען רווחים לעצמם.
האמת
האמת היא שההתנגדות העממית הווייטנאמית היא כמו ההתנגדות המהפכנית האמריקאית לבריטים ששלטו על חייהן הכלכליים והפוליטיים של המושבות האמריקאיות במאה ה-18. ההתנגדות הווייטנאמית כמוה כהתנגדות המאקי הצרפתי, הפרטיזנים היוגוסלביים ולוחמי הגרילה בנורווגיה ודנמרק מול הפולשים הנאציים. ולכן מסוגל עם איכרים קטן לרתק צבא עצום הנשלח על ידי המדינה התעשייתית הכבירה.
אני פונה אליכם להרהר במה שנעשה לעם הווייטנאמי על ידי ממשלת ארצות הברית. היכולים אתם למצוא בלבכם הצדקה לשימוש בגזים רעילים והפצצת הארץ כולה בג'לי-בנזין ובזרחן?על אף שהעיתונות האמריקאית משקרת בעניין זה, הרי ההוכחות המתועדות בנוגע לגזים ולחומרים כימיים אלה משכנעות שכנוע מלא. הם מרעילים והם ממיתים. נפאלם וזרחן בוערים עד שהקורבן הופך לגוש של חומר מבעבע. ארצות הברית משתמשת גם בנשק כגון "לייזי דוג" (הכלב העצלן): זאת פצצה המכילה עשרת-אלפים שבבי-פלדה חדים כתער. חיצי-תער אלה מומטרים ללא הרף על כפרים שאנשיהם נחתכים בבשרם נתחים-נתחים; זהו נשק של רשעות טהורה.
העובדה החושפת עוד יותר והאיומה עוד יותר היא זו שבמשך משטרו של דיאם, בין 1954 ובין 1960, מתו יותר וייטנאמים מאשר מאז 1960, זאת אומרת, מאז התנגדותם בנשק של הפרטיזנים הווייטנאמיים לפולשים האמריקאים בדרום. האם אתם יודעים ש-8 מיליון וייטנאמים הושמו במחנות-ריכוז בתנאי עבודת פרך, תיל דוקרני ומשמרות חמושים?
היודעים אתם שזה נעשה לפי הוראת ארצות הברית ושעינויים ורצח אכזרי הפכו לתופעת קבע של החיים במחנות אלה?היודעים אתם שהגזים והחומרים הכימיים הנמצאים בשימוש בווייטנאם במשך חמש שנים, גורמים לעיוורון, שיתוק, חניקה, עוויתות ולמוות תוך ייסורים? נסו-נא לתאר לעצמכם מה היה פירוש הדבר, אילו אויב כלשהו היה מפציץ את ארצות הברית ומחזיק בתוכה כוחות פלישה במשך 12 שנים? כיצד הייתם מרגישים אילו מעצמה זרה היתה מטבילה את ניו-יורק, שיקאגו, לוס-אנג'לס, סנט לואיס, סן פרנסיסקו ומיאמי בג'לי-בנזין, זרחן ו"לייזי דוג"? מה הייתם עושים, אילו צבא פולשים היה משתמש בגזים וחומרים רעילים אלה בכל עיירה וכפר אליהם היו נכנסים? האם באמת יכולים אתם לתאר לעצמכם שהעם האמריקאי היה מקבל בסבר פנים יפות תוקפן פראי כזה? עובדה היא שבכל אתר התחילו בני אדם לראות את האנשים השולטים בממשלת ארצות הברית כאנשי מדון אכזריים, הפועלים לטובת האינטרסים הכלכליים והאישיים שלהם והמשמידים כל עם הנועז במידה מספקת להיאבק נגד ניצול גלוי כזה ונגד תוקפנות כזאת.
התחלת מלחמת ארה"ב בעם וייטנאם
כאשר התחילה ארצות הברית במלחמתה נגד עם וייטנאם, לאחר שהיא כיסתה את כל הוצאות מלחמת הצרפתים נגד אותו עם, העריכו את הרכוש של משרד ההגנה האמריקאי ב-160 מיליארד דולר. ערך זה הוכפל. משרד ההגנה האמריקאי הוא הארגון הגדול ביותר בעולם. יש לו 32 מיליון אקרים (כ-128 מיליון דונם) של אדמה בארצות הברית ומיליונים נוספים בארצות אחרות. עד עתה, יותר מ-57 סנט מכל 100 מוציאים על מלחמות נוכחיות ועל הכנות למלחמות עתידיות. מיליארדי דולרים מוכנסים לכיס ראשי צבא ארצות הברית ועל ידי כך ניתן לפנטגון כוח כלכלי המשפיע על כל צדדי החיים באמריקה. רכוש הצבא בארצות הברת גדול פי שלושה מרכושה הכולל של חברת הפלדה של ארצות הברית, חברת הביטוח מטרופולין, החברה האמריקאית של טלפון וטלגרף, ג'נרל מוטורס וסטנדרד אויל. משרד ההגנה מעסיק מספר אנשים העולה פי שלושה על מספר האנשים העובדים בכל החברות העולמיות ביחד. מיליארדי דולר מוצאים על ידי הפנטגון על הזמנות צבאיות המוצאות לפועל על ידי חברות התעשייה הגדולות. ב-1960 הוצאו 21 מיליארד דולר עבור סחורות צבאיות. מתוך סכום עצום זה, חולקו בין 10 חברות 7.5 מיליארד דולר, וחמש חברות קיבלו כל אחת כמעט מיליארד דולר.
אני פונה אליכם כדי להסב את תשומת לבכם לכך שבהנהלות של אותן חברות יושבים 1,400 קציני צבא, מהם 261 גנרלים וקציני צי בעלי דרגה דומה. בין מקבלי המשכורת בחברת ג'נרל דינמיקס ישנם 187 קצינים, 27 גנרלים ואדמירלים ושר ההגנה הקודם. זאת כת שלטת הנשארת בשלטון בלי להתחשב מי נבחר מבחינה נומינלית לשירות הציבורי, וכל נשיא נאלץ לשרת את האינטרסים של קבוצה כל-יכולה זו. כך רוקנה הדמוקרטיה האמריקאית מכל חיים ומשמעות, כי העם אינו יכול להוריד את האנשים שבאמת שולטים עליו.
ריכוז זה של כוח, הוא-הוא המאלץ את הפנטגון ואת חברות התעשייה הגדולות להמשיך במרוץ-החימוש למען מרוץ זה עצמו. הזמנות-המשנה שהם מעניקים לחברות תעשייתיות קטנות יותר ולקבלנים, מקיפות כל עיר אמריקאית ומשפיעות על העסקתם של מיליוני אנשים. ארבעה מיליון אנשים עובדים ישירות עבור משרד ההגנה. תשלומם – 12 מיליארד דולר – סכום כפול מן התשלום למשכורות על ידי תעשיית המכוניות בארצות הברית. ארבעה מיליון אנשים נוספים עובדים ישירות בתעשייה צבאית. בערים רבות, הייצור הצבאי מהווה 80 אחוז מכל הייצור. יותר מ-50 אחוז של התפוקה הלאומית בארצות הברית מוקדשים להוצאות צבאיות. מערכת צבאית עצומה זו מכסה את העולם ביותר מ-3,000 בסיסים צבאיים, במטרה הפשוטה של הגנה על אותה אימפריה. מווייטנאם ועד לרפובליקה הדומיניקנית, מן המזרח התיכון ועד קונגו, קובעים האינטרסים הכלכליים של כמה חברות גדולות הקשורות לתעשייה הצבאית וראשי הצבא עצמם. על פי פקודותיהן, ארצות הברית פולשת ומדכאה עמים רעבים וחסרי ישע.
שלטון אפל
ובכל זאת, על אף העושר האדיר של ארצות הברית, 66 מיליון אמריקאים חיים במצב של עוני. ערי אמריקה מכוסות שכונות-עוני. העניים נושאים בעול המיסים ובעול ניהול המלחמות הקולוניאליות והתוקפניות. אני פונה לכולכם [בבקשה] כי תקשרו קשר הגיוני בין המאורעות הקורים יום-יום מסביבכם, וכי תנסו לראות בבירור את השיטה שהשתלטה על ארצות הברית והשפילה את חיי מוסדותיה והפכה אותם לבית נשק גרוטסקי עבור אימפריה עולמית. במכונת המלחמה הכבירה הזאת, בחברות התעשייתיות הגדולות האלו ובסוכנויות הביון שלהן, רואים עמי שלוש יבשות שלמות את אויבם הראשי בחיים, את המקור לסבלם ולרעבונם. אם אנו בוחנים את הממשלות שקיומן תלוי בכוח הצבאי האמריקאי, תמיד נמצא משטרים התומכים בעשירים, בבעלי האחוזות ובבעלי ההון הגדולים. כך זה בברזיל, בפרו, בוונצואלה, בתאילנד, בקוריאה הדרומית, ביפן. כך זה בעולם כולו.
והתוצאה מכך היא שארצות הברית נאלצת, כדי לדכא מהפכה לאומית כמו ההתקוממות ההיסטורית של עם וייטנאם, להתנהג כמו שהתנהגו היפנים בדרום-מזרח אסיה. ואמנם כך זה בדיוק. הנשק המיוחד, הניסיוני, כגון גזים, חומרים כימיים וג'לי-בנזין, איומים הם לא פחות מכל מה שהנאצים השתמשו בו במלחמת העולם השנייה. נכון הוא שהנאצים השמידו את היהודים בצורה שיטתית, וארצות הברית עדיין לא עשתה בווייטנאם משהו שאפשר להשוות לכך. אבל, אם להוציא את השמדת היהודים, הרי על כל דבר אחר שהגרמנים עשו באירופה המזרחית, ארצות הברית חוזרת בווייטנאם בקנה-מידה גדול יותר וביעילות איומה יותר ושלמה יותר.
תוך הפרת התחייבויות בינלאומיות חגיגיות שנחתמו על ידי נשיאי ארצות הברית ואושרו על ידי הקונגרס האמריקאי, ביצעה ממשלת ג'ונסון פשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות ופשעים נגד השלום. סוכנות הביון המרכזית, שתקציבה גדול פי 15 משיש לכל השירות הדיפלומטי של ארצות הברית, מעורבת ברציחות של ראשי מדינות ובתככים נגד ממשלות בלתי-תלויות. פעילות אפלה זו, מטרתה להרוס את מנהיגותם וארגונם של עמים הנאבקים לשחרור מעניבת-החנק של השליטה הכלכלית והפוליטית של ארצות הברית. המיליטריזם האמריקאי הינו חלק בלתי נפרד מאותו קפיטליזם חמסני שהשפיל את העם האמריקאי עצמו לעוני, והדור החי עתה עוד זוכר את התקופה ההיא [המשבר בשנות ה-30 – המתרגם]. היו אלה, למעשה, אותם מניעים שהוליכו אל הפשעים הברבריים והאכזריים בקנה מידה גדול בווייטנאם.
קריאה לאישים בעולם כולו
קראתי לאנשי רוח, לגברים ונשים בלתי-תלויים ולבעלי שם מכל חלקי העולם, להצטרף לבית-דין בינלאומי לשפיטת פשעי מלחמה של ארצות הברית בווייטנאם. אתם זוכרים בוודאי שגרמנים נחשבו אשמים אם קיבלו את פשעי ממשלתם ללא התנגדות. איש לא חשב שהיה בכך תירוץ מספיק בשביל הגרמנים לומר שהם ידעו על תאי הגז ומחנות-הריכוז, העינויים והטלות המום, אך לא היו מסוגלים לעצור כל זאת. אני קורא לכם, כבני אנוש: זיכרו את רגשותיכם האנושיים ואת כבודכם העצמי. בזמן מלחמת השחרור האמריקאית, איש לא היה צריך לומר לאמריקאים מהי מטרת מאבקם ואיש לא היה צריך לגייסם נגד רצונם. גם לא היה צורך שהחיילים האמריקאים ייסעו מרחק 10,000 מילין לארץ אחרת. במלחמה המהפכנית האמריקאית, נלחמו האמריקאים נגד צבאות זרים בשדות וביערות, למרות שהיו לבושים קרעים וצבא הכובש היה הצבא החזק ביותר באותו זמן. האמריקאים נלחמו נגד הפולש, על אף היותם רעבים ועניים, והם נלחמו מבית לבית.
במלחמת העצמאות ההיא, כינו את המהפכנים האמריקאים טרוריסטים. היתה זאת המעצמה הקולוניאלית שכינתה אותם טרוריסטים ואספסוף. הגיבורים הלאומיים של אמריקה השיבו דברים כגון אלה שאמרו נתן הייל ופטריק הנרי. התחושה שבוטאה במילים "חירות או מוות!" נתנה השראה למאבקם, בדיוק כפי שהיא נתנה השראה להתנגדות הווייטנאמית כלפי התוקפנות והכיבוש האמריקאים.
אם כן, המאבק האמיתי למען חופש ודמוקרטיה – מקומו בתוך ארצות הברית עצמה, נגד אלה שהשתלטו על החברה האמריקאית.
תנועת המחאה האמריקאית, שנתנה השראה לבני אדם בעולם כולו, היא הדובר האמיתי והיחידי של היחס העמוק של העם האמריקאי כלפי חופש הפרט וצדק חברתי. חזית הקרב למען החירות נמצאת בוושינגטון, במאבק נגד פושעי המלחמה ג'ונסון, ראסק ומקנמארה, אשר השפילו את ארצות הברית ואת אזרחיה. למעשה הם גנבו את ארצות הברית מעמה וגרמו לכך ששמה של ארץ גדולה הפך לצחנה בנחירי בני אדם בעולם כולו.
זאת האמת המרה, וזאת אמת המשפיעה יום-יום על חייהם של אמריקאים במידה גוברת והולכת. העם האמריקאי מתעורר ומתחיל לגלות אותה החלטיות ואותו אומץ שגילו הווייטנאמים בצורה כה מרגשת. מאבק השחורים בהארלם, בוואטס ובדרום, התנגדותם של הסטודנטים האמריקאים, הבחילה הגוברת של העם האמריקאי בכללותו מפני מלחמה זו – כל אלה נותנים לאנושות מקום לתקווה שאמנם מתקרב היום בו לא יוכלו עוד אנשים תאבי-בצע וברוטליים לרמות את העם האמריקאי ולהשתמש בו לרעה.
פנייתי לאמריקאים
את קריאתי אני מפנה לאמריקאים תוך ידיעה ברורה ששליטי ארצות הברית לא פסחו על שום תכסיס תעמולתי כדי להסתיר מן העם האמריקאי את הפרצוף המכוער של שליטיהם ואת האמת על התנהגותם. אברהם לינקולן הביע את התקווה שאי-אפשר יהיה לרמות עם לאחר שכבר ניעור. כל האמריקאים היודעים מניסיונם-שלהם או מקרובי משפחותיהם על מה שנעשה עתה בווייטנאם, צריכים עתה להופיע בפומבי. אימרו את האמת ועימדו יחד עם אחיכם בעולם כולו! היאבקו למען אמריקה החופשית מייצור רצחני, החופשית מפושעי מלחמה, החופשית מניצול, והחופשית משנאתם של עמים מדוכאים. בית הדין הבינלאומי לשפיטת פשעי מלחמה מהווה קריאה אל מצפון העם האמריקאי, בעלי בריתנו בעניין משותף.
בית דין זה נמצא עתה בשלבי הכנה קדחתנית. אני פונה למשפטנים בעלי שם, אנשי ספרות ואישי ציבור באפריקה, אסיה, אמריקה-הלטינית ובארצות הברית עצמה. קורבנות-המלחמה בני וייטנאם עצמם יעידו. יוצגו מסמכים המכילים פרטים מדעיים מלאים בנוגע לחומרים הכימיים שהשתמשו בהם, תכונותיהם ותוצאות השימוש בהם. עדי ראייה יתארו מה ראו, ומדענים יוזמנו לבחון את המוצגים שבידי בית הדין. יוצגו סרטים בנוגע לעדים ולעדויותיהם. מטרתנו היא לתת תיאור מלא ככל האפשר על כל אשר קרה לעם וייטנאם. אנו מתכוונים לעורר את עמי העולם כפי שלא ניעורו מעולם, כדי למנוע חזרה על טרגדיה זו בכל מקום אחר. בדיוק כמו ספרד, גם וייטנאם היא חזרה כללית ברברית. אנו מתכוונים לכך שאלה שמעוניינים להסתיר כל כך הרבה, לא יוכלו לטעון נגד תום כוונותיו של בית דין זה או נגד מהימנותו. הנשיא ג'ונסון, דין ראסק, רוברט מקנמארה, הנרי קאבוט לודג', גנרל ווסטמורלנד וחבריהם לפשעים, יובאו בפני בית דין רחב יותר מכפי שהם מכירים, ובפני הרשעה עמוקה יותר מכפי שהם מסוגלים להבין.