בימים אלה, כאשר בית המשפט העליון קובע שמדינת ישראל היא בעצם מדינת היהודים, חזרנו ועיינו בספרו של הרצל. רחוקים אנו מלהימנות עם חסידיו של הרצל או של התנועה הציונית. אולם, מן הראוי להזכיר כמה פרטים מספרו לחוגים השליטים, המדברים השכם והערב על הגשמת חזונו של הרצל.

על ההשתלטות הדתית

"האם יהיה לנו באחרונה גם שלטון הדת? לא!... כל נדנוד מחשבה של כוהנינו לייסד שלטון דת נפיר בראשיתו".

על הביטחוניזם המכתיב את המדיניות

 "לצבא ולכהונה ניתן כבוד גדול, כיאות לתפקידם. אבל לא להם לחוות דעה בענייני המדינה... כי התערבותם תהיה לנו למכשול מבית ומבחוץ".

חוקה

"אך נשתדל כי במהרה תהיה חוקה אחת לכולם. החוקים יהיו לרוח העת החדשה; גם בזה ניקח את הטוב מכל מקום. ייתכן לכונן חוקה למופת, לפי הדרישות הנאות של החברה בזמן הזה".

ובכן, כבוד השר דב יוסף, מדוע לא תגשים חלק זה מחזונו של הרצל?!

שעות עבודה

"יום העבודה הרגיל הוא בן שבע שעות!"

שימו לב, יום העבודה הרגיל. קל וחומר יום עבודה בקיץ הלוהט של ארצנו. נראה שחלק זה מתוכניתו של "חוזה המדינה" "נשכח" מלבו של הסוציאליסט בן גוריון כאשר נלחם בשצף קצף למען ביטול יום העבודה בן 7 שעות, בקיץ.

יותר מזה, במציאות של מדינת ישראל, כאשר רבים מהפועלים שכחו מהו יום עבודה של 8 שעות עקב עבודת השעות הנוספות הדרושה לפרנסתם, יש לשים לב לדרישה:

"העבודה היתרה על שבע שעות היום לא תרבה משלוש שעות ורק אחרי בדיקת הרופא".

כל כך החשיב הרצל את דרישתו למען שבע שעות עבודה עד אשר קבע בדגל המדינה 7 כוכבים. מדינת ישראל לא אימצה לה דגל זה, אולם גם חברת "צים" אשר דגל זה מתנוסס בראש תרני אוניותיה רחוקה מלהגשים דרישה זו. ימאי החברה טוענים, שאמנם מספר שעות העבודה הוא כמספר הכוכבים בדגל, אך יש לשים לב לעובדה ששבעה כוכבים מצוירים מכל צד של הדגל ובסך הכל מספרם הוא ארבעה-עשר.

מדיניות חוץ

"רואה אני את מדינת היהודים כמדינה נייטרלית".

 הגנת תוצרת הארץ

"הקמת תעשיות תזכה לתמיכה על ידי מדיניות מכס מושכלת, על ידי סיפוק גלם זול, ועל ידי משרד לסטטיסטיקה תעשייתית עם הכרזות פומביות".

לידיעת אלה המוכנים להקריב חלקים נכבדים מהתעשייה המקומית על מנת להיכנס ל"שוק".

אין ברצוננו לחטוא לאמת וליצור את הרושם שקברניטי המדינה לא למדו דבר מהרצל. אכן, בכמה דברים יסודיים אימצו לעצמם המנהיגים הסוציאליסטים את גישתו של הרצל השמרן. למשל:

דמוקרטיה

 "והעמים אשר בימינו גם לא יכשרו לדמוקרטיה בלתי מוגבלת, ואדמה כי בדורות הבאים יכשרו עוד פחות". "ענייני הפוליטיקה צריכים להיחתך מגבוה".

הצורה בה מתנהלת הפוליטיקה בהסתדרות היתה ודאי מרנינה את ליבו של הרצל. קברניטי ההסתדרות "חותכים" את מדיניות הקפאת השכר מעל ראשי הפועלים ובניגוד לדעתם. שטח אחר בו קיבלו מנהיגי המדינה ה"פועליים" את דעתו של הרצל חסיד הקניין הפרטי הוא הענקת מלוא הזכויות לבורגנים ליהנות בשלווה מעושרם.

"אכן, היהודים העשירים, המוכרחים עתה להסתיר בחרדה את אוצרותיהם ולערוך נשפי חשקם בלי נחת מאחורי וילונות מורדים יוכלו 'התם' ליהנות דרך חרות".

דוגמא: ג'ימי לוי אשר צריך היה לערוך בתורכיה נשפי חשק מאחורי פרגוד יכול היה ליהנות "התם" דרך חרות מתקציב של מיליונים אשר כיסה את גירעונות מפעלו בנצרת.