עקיבא אור

עקיבא אור  1931 – 2013

שלום ישראל-ערב, כיצד? – א. ישראלי (משה מחובר ועקיבא אור)

2013-06-01T14:25:39+03:00נובמבר 10, 1963|קטגוריות: גיליון-12: נובמבר 1963, מאמרים|תגים: , |

המשך מגיליון קודם: על ישראל לבטל את הממשל הצבאי, להכיר בזכות ההגדרה העצמית של ערביי פלסטין ולהביע נכונות לקלוט את הפליטים שירצו לחזור.

שלום ישראל-ערב, כיצד? – א. ישראלי (משה מחובר ועקיבא אור)

2013-06-01T14:24:07+03:00אוקטובר 10, 1963|קטגוריות: גיליון-11: ספטמבר-אוקטובר 1963, מאמרים|תגים: , |

שלום בין ישראל לערבים יהיה רק לאחר שתקום ממשלה ישראלית שתכיר בזכויות ערביי פלסטין, ותתאם את מדיניותה עם אינטרס האחדות והסוציאליזם בעולם הערבי.

מפלגות: אחרי שלוש שנים – ע.א. (עקיבא אור)

2013-05-06T06:25:20+03:00ספטמבר 10, 1963|קטגוריות: גיליון-10: אוגוסט-ספטמבר 1963, מאמרים|תגים: |

סוף סוף נאלצו מנהיגי מק"י לפרסם את "25 הנקודות" הסיניות במלואן, וגם את נאומיו של מיקוניס נגד הסינים בבוקרשט ובמוסקבה, שתוכנם הוסתר עד כה מחברי השורה במפלגה.

זכויות העם היהודי – א. בר, ירושלים; ותשובת א. ישראלי (משה מחובר ועקיבא אור)

2013-02-02T13:36:25+03:00יולי 10, 1963|קטגוריות: גיליון-8: יוני-יולי 1963, מאמרים, מכתבים למערכת|תגים: , |

א. בר: מה משמעותה של הזכות להגדרה עצמית ביחס ליהודים? תשובת א. ישראלי: ברגע שקמה מדינה עצמאית מתממשת הזכות להגדרה עצמית.

הצורך ביצירת איגוד מקצועי אמיתי מעלה את השאלה: מחוץ להסתדרות או בתוכה? – א. עובד (עקיבא אור)

2013-05-03T13:25:56+03:00יולי 10, 1963|קטגוריות: גיליון-8: יוני-יולי 1963, מאמרים|תגים: |

העובדים יכולים להתחיל להתארגן בצורה עצמאית בתוך מסגרת ההסתדרות, בתקווה לשנותה מבפנים, ולהבהיר כי יהיו מוכנים גם לפרוש ממנה אם טובתם תצריך זאת.

שתי שביתות – א. עובד (עקיבא אור)

2012-12-21T19:40:30+03:00אפריל 10, 1963|קטגוריות: גיליון-6: אפריל-מאי 1963, מאמרים|תגים: |

שביתת צוות אוויר ב"אל על" מזכירה את שביתת הימאים המפורסמת; האוויראים נשברו משום שלא הבינו מראש כי המאבק העיקרי לא יהיה נגד הנהלת החברה, אלא נגד המחלקה לאיגוד מקצועי בהסתדרות.

לקח אוקטובר ו"הבולשביקים הוותיקים" - ע. אור (עקיבא אור)

2017-11-06T18:49:10+03:00נובמבר 21, 1962|קטגוריות: גיליון-1: נובמבר 1962, מאמרים|תגים: |

ההיסטוריה הרשמית של ברית-המועצות טשטשה את הוויכוח בתוך המפלגה הבולשביקית למחרת מהפכת פברואר 1917, בין לנין שחתר למהפכה סוציאליסטית לבין הרוב שהסתפק בהישגי המהפכה הבורגנית. מתהליך חי של ויכוח גלוי והתגברות על ניגודים, הפכו הקומוניסטים את תולדות המהפכה לספר תפילות ואת המהפכה למוצג מוזיאוני חנוט, שמותר להעריצו אך אסור לחקרו.