עקיבא אור  1931 – 2013

נולדתי ב-1931 בברלין. הורי היו חילונים, הומניסטים, סובלנים, ולא השתייכו לשום מפלגה או תנועה פוליטית.

כתבה שהתפרסמה במוסף השבועי של העיתון "חדשות" ב-20 בנובמבר 1992, לקראת מלאת 30 שנה להופעת הגיליון הראשון של "מצפן". וזאת כותרת המשנה שנתן עורך המוסף לכתבה: "בקרב הציבור הישראלי הם נחשבו בוגדים, או במקרה הטוב ‒ תמהונים. חברי מצפן עצמם מסתכלים על 30 שנות פעילותם בגאווה. ואלה תולדות המהפכה"

זכות הפליטים לשוב למולדתם - מודעה, "העולם הזה", 20.10.1982

בברית המועצות אין סוציאליזם; כיצד אם כן תורמת האידיאולוגיה של השכבה השלטת בברית המועצות לביסוס שלטונה?

ביום האדמה 76' הצטרפה ישראל בעיני הציבוריות העולמית לליגת המדינות הגזעניות.

ההתנגדות הסוציאליסטית למיסוד הלאומיות חייבת להתבסס על עקרון "הפרדת הלאומיות מהמערכת הפוליטית".

תגובות בעקבות הוויכוח בשאלת התמיכה ברעיון של "מדינה משותפת, דמוקרטית, חילונית וסוציאליסטית בפלשתינה".

החבר ג'ברא ניקולא (1912-1974): מאמר הספד על חבר מצפן, שתרם לארגון תפיסה שלמה ועקבית של תהליך ההתנחלות הציונית ועל האחדות הכפולה של המהפכה הערבית, בזמן ובמקום

גילוי דעת של "ישראלים בעד פלשתינה דמוקרטית, סוציאליסטית מהפכנית במסגרת מאשרק סוציאליסטי", בחתימת אורי דייוויס, עקיבא אור, עז, רמי היילברון, גיורא אופנהיימר ושמעון צבר.

ספר שיש בו פחות הונאה עצמית מכל ספר אחר שנכתב בישראל.

בהתאם לתפיסה הציונית, מדינת ישראל חייבת להיות מבוססת על אפליה לאומית.

זו השאלה המהותית, ולא "שלום או שטחים?" או "שלום או ביטחון?".

חברת מהגרים, חברת מתנחלים, חברה בעלת זכויות יתר, שבה ההרכב המעמדי חופף במידה רבה להרכב העדתי והמעמד השליט מורכב מביורוקרטיה של השמאל הציוני כשותף הבכיר והבורגנות בתפקיד השותף הזוטר.

נגד השמאל הציוני – מאת ע. אור ומ. מחובר (עקיבא אור ומשה מחובר), הופץ ככרוז של "מצפן", תחילת 1970

לא תנועת מחאה או מפלגת בחירות, אלא תנועה שמטרתה להביס את החברה הנוכחית ולהמירה בחברה חופשית המנוהלת בדמוקרטיה ישירה.

כיצד מטפלת העיתונות בשמאל המהפכני, בבריטניה ובישראל.

טאריק עלי, טרוצקיסט בריטי, משוחח עם דב ינאי, יו"ר התאחדות הסטודנטים בישראל, בנוכחות שני חברי מצפן.

דוברי הציונות אינם רואים כל מוצא מאפליית הפלסטינים.

מטרת המהפכה החברתית היא להעביר את הסמכות על תהליך הייצור לידי מועצות פועלי הייצור, ולבטל את ההפרדה בין מקבלי ההחלטות למבצעיהן בכל שטח של החיים החברתיים.

אם דיין מכריז כי ישראל תחזיק בכל השטחים, לא תתן זכויות אזרח לפלסטינים ותמנע מהם הקמת מדינה עצמאית, אין צורך בתריסר הישראלים "המשמיצים את המדינה"; דיין עושה זאת ביתר הצלחה.