על השאלה הלאומית: תשובה לאפיקורס – מ' מחובר (משה מחובר)

2012-11-03T19:55:40+02:00ינואר 10, 1968|קטגוריות: גיליון-40: ינואר 1968, מאמרים|תגיות: |

יש להבדיל בין הזכות להגדרה העצמית לבין הצורות האפשריות למימושה. לפלסטינים יש זכות להגדרה עצמית, אך בתנאים הנתונים אין הסוציאליסטים יכולים לצדד בצורה המסוימת הזו של מימושה, כלומר הקמת מדינה פלסטינית.

נצא מהשטחים הכבושים מיד

2020-06-06T11:13:53+03:00ספטמבר 22, 1967|קטגוריות: מסמכים|תגיות: , , , , , , , , , , , |

כיבוש גורר אחריו שלטון זר; שלטון זר גורר אחריו התנגדות; התנגדות גוררת אחריה דיכוי; דיכוי גורר אחריו טרור וטרור נגדי; קורבנות הטרור הם בדרך כלל אנשים חפים מפשע; החזקת השטחים הכבושים תהפוך אותנו לעם של רוצחים ונרצחים.

סיפור ישן - צ. פאר (משה מחובר)

2014-07-19T12:09:52+03:00ספטמבר 10, 1967|קטגוריות: גיליון-37: אוגוסט-ספטמבר 1967, מאמרים|תגיות: |

לאחר ההלם הראשוני של הכיבוש, התחילו גילויי תסיסה והתנגדות של האוכלוסיה בשטחים הכבושים, וכבר אפשר לנחש כי בישראל יתעורר ויכוח בין חסידי "היד הרכה" לבין חסידי "היד הקשה".

ויכוח: לאומנות וסוציאליזם - פ. עודד (עודד פילבסקי), מ. מחובר (משה מחובר)

2018-06-07T15:45:11+03:00ספטמבר 10, 1967|קטגוריות: גיליון-37: אוגוסט-ספטמבר 1967, מאמרים|תגיות: , |

הבה נפעל יחד כך, שאם ניאלץ לאחוז שוב בנשק, לא ניאלץ להילחם עם נגד עם, אלא קידמה מול ריאקציה, סוציאליזם מול אימפריאליזם, פועלים ואיכרים מול פיאודלים וקפיטליסטים.

הנחות חדשות למסקנה כוזבת - צ. פאר (משה מחובר)

2012-07-09T09:45:37+03:00מאי 10, 1967|קטגוריות: גיליון-35: מאי 1967, מאמרים|תגיות: |

יגאל עילם מציע לנטוש את הנחות היסוד הקודמות של הציונות (ריכוז כל היהודים בישראל כפתרון לאנטישמיות), אך לשמור על ישראל כ"מפעלו המדיני של העם היהודי באשר הוא".

התקרבות נאצריסטית-קומוניסטית – צ. פאר (משה מחובר)

2012-09-26T13:00:02+02:00פברואר 10, 1967|קטגוריות: גיליון-33: פברואר-מרץ 1967, מאמרים|תגיות: |

הקומוניסטים המצריים מציעים לעמיתיהם הערבים ללכת בדרכם ולהקים חזית עם התנועה הלאומית, ומרגיעים אותם כי למטרה זו אין צורך לפרק את המפלגה, כפי שעשו במצרים.

זהותו החברתית של "העולם הזה" - משה מחובר

2018-08-23T19:51:50+03:00ינואר 10, 1967|קטגוריות: גיליון-32: ינואר 1967, מאמרים|תגיות: |

האומה העברית קמה על בסיס הקולוניזציה הציונית, ולפיכך הלאומנות העברית, שבשבילה האומה הזאת היא ערך עליון, איננה מסוגלת לשלול מן היסוד את הציונות שהולידה אותה. מבחינה חברתית, תנועת העולם הזה מייצגת את שכבות הביניים הנמוכות, בסיסמאות כמו מלחמה בשחיתות, טענות נגד גובה המסים וכמיהה לשלטון חזק.

הזיקה היהודית והעליה - צ. פאר (משה מחובר)

2012-07-05T09:39:27+03:00ינואר 10, 1967|קטגוריות: גיליון-32: ינואר 1967, מאמרים|תגיות: |

לפי האידיאולוגיה הציונית, ישראל איננה מדינתם של תושביה, אלא שייכת ליהודי העולם כולו; השתלבות במרחב מחייבת ביטול גמור של אופיה הציוני של ישראל, כולל ביטול חוק השבות.

מערך הכוחות בעולם הערבי - צ. פאר (משה מחובר)

2012-07-08T06:45:42+03:00דצמבר 10, 1966|קטגוריות: גיליון-31: דצמבר 1966, מאמרים|תגיות: |

המצב המעורער בגבול סוריה-ישראל יכול לשמש עילה נוחה להרפתקה בנוסח "מבצע סיני"; עד עתה נרתעה ממשלת אשכול מהרפתקה כזו, אך קשריה ההדוקים עם מדיניות ארצות-הברית, והלחץ המתמיד של המפלגות ההרפתקניות והימניות בישראל, משאירים עדיין מקום לחששות בכיוון זה.

הנמקות להסתייגויות מטיוטת העקרונות המוגשת לוועידה הראשונה של תנועת "העולם זה – כוח חדש"

2018-08-20T19:34:29+03:00דצמבר 1, 1966|קטגוריות: מסמכים|תגיות: |

ההסתייגויות — למעשה הצעות-תיקון, שהגיש חבר ”מצפן“ משה מחובר — נועדו לתת למצע אופי לא-ציוני עקבי, על ידי מחיקת הוויתורים לאידיאולוגיה הציונית שהיו קיימים בטיוטה; ולאפשר לבעלי השקפה סוציאליסטית להמשיך לתמוך בתנועה. הכוונה לא היתה להפוך את תנועת העולם הזה לתנועה בעלת גוון סוציאליסטי, אלא למחוק מן המצע התבטאויות מגמתיות בעניינים חברתיים-כלכליים, שסוציאליסטים אינם יכולים להסכים להן. 

וייטנאם - צ. פאר (משה מחובר)

2012-07-07T09:33:49+03:00אוקטובר 10, 1966|קטגוריות: גיליון-29: אוקטובר 1966, מאמרים|תגיות: |

אחרי זירת הקרב בוייטנאם, הזירה החשובה ביותר היא המערכה הפנימית בתוך ארצות-הברית; הממשל מנסה להשתמש בישראל בכדי ללחוץ על יהודי ארצות-הברית ולנטרל את פעילותם של יהודים נגד המעורבות האמריקנית בוייטנאם.