להיות מהגר פלסטיני (ראיון עם עדנאן ח'לילי) – אהוד עין-גיל
עדנאן ח'לילי, איש שמאל פלסטיני שנולד בירדן והיגר לאוסטרליה: "אני מרגיש אשם בפגיעה בזכותם [של האבוריג'ינים] בגלל שהיגרתי הנה..."
עדנאן ח'לילי, איש שמאל פלסטיני שנולד בירדן והיגר לאוסטרליה: "אני מרגיש אשם בפגיעה בזכותם [של האבוריג'ינים] בגלל שהיגרתי הנה..."
במת ויכוח: עובדות שחשוב לדעת לפני קביעת עמדה ביחס לפלישה הווייטנאמית לקמבודיה.
המהפכה הסוציאליסטית אינה מפעל גברי, והיא לא תהיה סוציאליסטית בלי השתתפותן של הנשים. לא תיתכן חברה סוציאליסטית פטריארכלית.
כשנה לפני הבחירות להנהגת ההסתדרות, שנקבעו לאפריל 1981, החל "מצפן" להפיץ כרוז שנראה כעיתון יומי, ובו ניסיון לדמיין כיצד ייראה עיתון לאחר בחירות שבהן יצליחו נציגי עובדים להפוך את ההסתדרות לאיגוד מקצועי עצמאי, וידיחו את הרשימות המפלגתיות משליטתן בה.
גם הבורגנים הליברליים בישראל נגועים בציונות; אי אפשר לסמוך עליהם שייאבקו להפיכת ישראל ממדינה ציונית למדינה בורגנית "נורמלית".
הקמת ארגון האחים והאחיות בבתי החולים (אהב"ה) – מאבק נגד ההסתדרות, אך גם התבדלות מיתר עובדי בתי החולים, בעיקר מהפחות "מיוחסים".
ההפרות הישראליות של הוראות אמנת ז'נבה בדבר הגנת אזרחים בימי מלחמה.
קציר תאונות העבודה בישראל, 1977.
תנועת העבודה הציונית מייצגת את האינטרס הקפיטליסטי של הסקטור הביורוקרטי ההסתדרותי. מבחינה פוליטית ה"שמאל" הציוני הוא אנכרוניזם ריאקציוני, גזעני לא פחות מאשר הליכוד
ערב אל-מפג'ר, עוד פרק בתולדות הציונות: ממשלת ישראל החליטה למחוק את הכפר ערב אל-מפג'ר מהמפה, כדי לפנות מקום לתחנת החשמל החדשה בחדרה. לתושבים מוצע פיצוי עלוב.
סקירת ספרו של שבתי בית-צבי, "הציונות הפוסט-אוגנדית במשבר השואה – מחקר על גורמי משגיה של התנועה הציונית בשנים 1945-1938.
תושבי הכפר שייח' בראק שליד עתלית הם פליטי השואה הארמנית וצאצאיהם. אדמותיהם הופקעו, חשמל ורישיונות בנייה אין, והצעירים נאלצו לעזוב בחיפוש אחרי דיור ופרנסה.
התנועה החילונית הישראלית עשויה להציב את הברירה בין מדינה חילונית לבין מדינה ציונית.
מלחמתה הבאה של ישראל תהיה מלחמה תוקפנית, להגנה על שטחים כבושים ולכיבוש שטחים נוספים, מלחמה שתהיה פשע כנגד העמים הערביים בכלל והעם הפלסטיני בפרט.
הטיעונים בזכות הקמת מוסד אקדמי בישראל ששפת ההוראה בו תהיה ערבית.
זהותם הלאומית מול הנאמנות העדתית של הנוצרים והדרוזים בישראל ולבנון.
חיזוק מעמד החאמולה בעקבות 1948 וההתנגדות הפלסטינית לערכים הליברליים של המערב, שזוהו עם הציונות, עיכבו את השתחררותן של הנשים מהמסורות הכובלות.
משמעותה המצומצמת של הדמוקרטיה הבורגנית, לעומת הדמוקרטיה של הסוציאליזם המהפכני.
גל סכסוכי עבודה ושביתות נתקל בהטפות על "מצב המדינה". שביתה אינה תמיד הנשק היעיל ביותר של הפועלים.
המעסיקים מתחרים זה בזה, אך גם דואגים לאינטרסים שלהם ככלל. הפועלים צריכים ללמוד מהם.