גיליון-20: יולי 1964 (8 עמ’ עברית בלבד)
אשכול בין ארצות הברית לצרפת – מערכת "מצפן"
שליח "הארץ" בוושינגטון הגדיר יפה את משמעות ביקורו של ראש הממשלה בארצות הברית: "ישראל עברה רשמית ממעמד פילגש למעמד של אשה חוקית".
ידידי הקורא – משה (משה מחובר)
אזכור למאמר הראשי בגיליון מס' 2 של מצפן – ההסתדרות חדלה למלא תפקיד של איגוד מקצועי ולכן על הפועלים להתקדם מוועדי פעולה לאירגון של קבע.
דת: מי כופה – ס. מאיר (מאיר סמורודינסקי)
את הזכות ה"היסטורית" על הטריטוריה הפלסטינית "רכשו" הציונים מהתנ"ך ומספרי התפילה. בלי הרקע הדתי מתמוטט המבנה האידיאולוגי הציוני.
זיוף האינדקס – פילב (עודד פילבסקי)
כל הטריקים שממציאה הממשלה כדי לצמצם למינימום את תוספת היוקר.
מהפכה לאומית ועולמית – ישראל מור (משה מחובר)
הפער המתרחב בין הארצות המפותחות לבין התת-מפותחות דוחף את האחרונות להינתק מהשוק הקפיטליסטי העולמי. מהפכות בורגניות דמוקרטיות אינן מסוגלות להשיג את מטרותיהן בארצות אלו, ולשם כך מתחייבת מהפכה סוציאליסטית.
הדיכוי בדרום אפריקה – מאת פראנץ ג'.ט. ליי
המתנגדים לאפרטהייד, שאינם מכירים בצורך לשינוי רדיקלי בחברה הדרום אפריקאית, טועים טעות גדולה או שאהדתם למאבק השחורים מזויפת.
איטליה: היכן הכפתורים?
הסוציאליסטים האיטלקים הצטרפו לממשלה כדי לשבת בחדר הכפתורים, כלומר בשלטון, אבל גילו שתפקידם בממשלה הוא להרגיע את האיגודים המקצועיים כדי שלא יפחידו את המעסיקים.
קובה: משחק מסוכן – יוסף הנסן (מתורגם מתוך "פרספקטיב מונדיאל")
למרות הנאום התקיף של חרושצ'וב, הודיע משרד החוץ של ארצות הברית כי טיסות הריגול מעל קובה יימשכו.
תיאטרון: מוסר ואינטרסים – י. דינר
הבמאי של "ממלא המקום" בהבימה קיצץ חלק קטן אך משמעותי מהמחזה, העוסק בשתיקת הכנסיה הקתולית לנוכח השמדת היהודים. זהו הקטע שבו דנים בוותיקן בעניינים פיננסיים.
המהפכה השחורה
לקט מדבריהם של כמה ממנהיגי הקיצונים בתנועת השחורים בארצות הברית (מכס סטנפורד, רוברט ויליאמס ומלקולם X): אנו מעדיפים משא ומתן בדרכי שלום, אך מדכאינו הוכיחו לנו כי אין הם נענים ללחצים חלשים כאלה למען תיקון המצב, והם עתידים להפעיל אלימות המונית בניסיון לבלום את מאבקנו.
מחט המצפן
שני ציטוטים מן העיתונות: מתי האנטישמיות רצויה ליהודים, וה"חופש" של סוחרי בקר להרוויח על חשבון הצרכנים והחקלאים.