גיליון-18: מאי 1964 (8 עמ’ עברית בלבד)
האחד במאי: חג העבודה או שביתה פראית? – מערכת "מצפן"
האחד במאי נולד מתוך שביתה פראית בשיקגו, ולכן הוא יומם של השובתים, ולא חגם של העסקנים.
הפועל הערבי בעיר הגדולה – פ. פאריד (פריד פרח)
בעיות ודרישות יסודיות של הפועלים: מקומות לינה ואוכל אנושיים; תחבורה מאורגנת ומסודרת מהכפר העירה וחזרה; הבטחת התנאים הסוציאליים; הקמת אירגון נבחר על ידי הפועלים.
אלג'יריה: משמעות המהפכה – אבו דיאב
נסיון הניהול העצמי באלג'יריה מעורר תקווה שהמהפכה האלג'ירית תצליח לבנות סוציאליזם מבלי ליצור "מעמד חדש" של ביורוקרטים.
אלג'יריה: עוד צעד קדימה – אנרי דומולן
כתב שירות הידיעות "פרספקטיב מונדיאל" על ההתפתחויות האחרונות של הניהול העצמי במשק האלג'ירי.
הלאומנות העברית – א. ישראלי (עקיבא אור ומשה מחובר)
מנסחי "המנשר העברי" מכתיבים לערביי פלסטין מה מותר להם ומה אסור להם לעשות בשאלה הלאומית; אסור להם לשאוף למדינה פלסטינית עצמאית או להשתלב באיחוד ערבי כלשהו.
ה"סוציאליזם" הבורגני – משה מאיר (משה מחובר ומאיר סמורודינסקי)
אנשי "הפעולה השמית" מנסים למכור לאינטליגנציה "סוציאליזם חופשי", שהוא תחפושת סוציאליסטית המשרתת את האינטרס של הבורגנות.
קריאת ערביי אל-סוואעד
גילוי דעת נגד המזימה להרחיק 60 משפחות מאדמתן בגליל.
חזית לקידום העובד בהסתדרות – פ. עודד (עודד פילבסקי)
הישגה של הרשימה הבלתי תלויה בבחירות לאירגון האחיות היא איתות לדרך שבה צריכים הפועלים ללכת בבחירות להסתדרות.