הלאה הכיבוש
לאחדות הכוחות נגד הכיבוש (כרוז משותף).
לאחדות הכוחות נגד הכיבוש (כרוז משותף).
מודעה של מרכז "מצפן", פורסמה ב"העולם הזה", 28 במאי 1980
מודעה של מרכז "מצפן", פורסמה ב"הארץ", 5 במאי 1980
מאמרים בערבית שהופיעו בגיליון-88.
התנועה הלאומית הערבית מיצתה את עצמה, ובהעדר שמאל מהפכני נכנסו התנועות הדתיות אל החלל שנוצר.
הפלסטינים יכולים להחליט לממש את זכותם להגדרה עצמית במדינה בגדה וברצועה, אבל זו אינה האופציה היחידה.
על לאומיותם אין ויכוח, אבל האם הם ראויים לתואר "מתקדמים"? קריאה נוספת להקמת חזית דמוקרטית לביטול אופיה הציוני של ישראל.
חבר מצפן אלי לבל התאבד בפאריס באוקטובר 1979. שלוש שנים קודם לכן הוא שלח מכתב לחברי מצפן בישראל, ובו פירט את עמדותיו ואת פעילותו, וכן את הנקודות שבהן הוא חלוק עם עמדת הארגון. השגותיו נגעו בעיקר לעמדת הארגון כלפי מלחמת האזרחים בלבנון; אלי לבל הסתייג מהעמדה הרואה במלחמה זו מאבק בין מחנה שמאלי לבין מחנה ריאקציוני, והציע לדרוש את "הפסקת המלחמה, הסוף לטבח, שלום", ולהוקיע את כל הצדדים המעורבים במלחמה, החל בסוריה ובעלי בריתה הפלסטינים. זהו הנוסח המלא של מכתבו.
תנועת א-נהדה בטייבה, אבנא אל-בלד באום אל-פאחם, רשימת אל-פג'ר בערערה.
מאבקם של האבוריג'ינים באוסטרליה להכרה בזכויותיהם.
עדנאן ח'לילי, איש שמאל פלסטיני שנולד בירדן והיגר לאוסטרליה: "אני מרגיש אשם בפגיעה בזכותם [של האבוריג'ינים] בגלל שהיגרתי הנה..."
יש מקום היום להניף את סיסמת האנציקלופדיסטים הצרפתיים מלפני המהפכה הצרפתית: "הדת לאלוהים והמולדת לכולם".
שינוי שם הלירה ל"שקל" מסמל את אופייה של ממשלת בגין: האמונה המיסטית בכוחה של המילה.
תכנית המצפים בעקבות הנסיגה מסיני.
נישולו של חוסיין אחמד שתווי על-ידי קיבוץ פרוד.
למען שיחרור אמיתי: תרגומים מתוך "ספר שנה – על נשים ולמען נשים", שהופיע בהוצאה מחתרתית בלנינגראד ב-10 בדצמבר 1979.
מאמר שתורגם מירחון האירגון הקומוניסטי המהפכני של אלג'יריה: משטרו של חומייני לא נקט שום צעד לטובת ההמונים, ועוד פחות לטובת מעמד הפועלים.
הסיבות להגירת מיליוני פועלים מארצות העולם השלישי למדינות המתועשות, והשלכות ההגירה על המהגרים ועל החברות שאותן עזבו.
החופש שמציע השוק החופשי הקפיטליסטי.
מוולטייר ועד גוש אמונים.