נוסח הכרוז שחולק בהפגנת "מצפן" מול משרדי רק"ח בתל אביב, לאות סולידאריות עם פועלי פולין, 25 באוגוסט 1980.

משמרת של מצפן מול בית מפלגת העבודה בתל אביב, במחאה על האיסור להביע תמיכה באש"ף, אוגוסט 1980.

עד כה תבענו: משא-ומתן עם אש"ף ‒ מיד! עשינו זאת מתוך הכרה כי: אש"ף הינו הנציג של העם הערבי הפלסטיני. אך מאז שהתקבל בכנסת התיקון ל"פקודת הטרור" הפכו סיסמאות פשוטות אלה לבלתי-חוקיות, והוא מאלץ אותנו לומר עתה: X הוא הנציג של העם הערבי הפלסטיני!

מלוא האחריות, על ההתנקשויות הנפשעות בראשי הערים ובתלמידים המפגינים בשטחים הכבושים, מוטלת על ממשלת ישראל ‒ זו המונהגת על ידי האחראים הישירים על טבח דיר-יאסין (מנחם בגין ויצחק שמיר) וטבח קיביה (אריאל שרון).

לאחדות הכוחות נגד הכיבוש (כרוז משותף).

מודעה של מרכז "מצפן", פורסמה ב"העולם הזה", 28 במאי 1980

מודעה של מרכז "מצפן", פורסמה ב"הארץ", 5 במאי 1980

מאמרים בערבית שהופיעו בגיליון-88.

התנועה הלאומית הערבית מיצתה את עצמה, ובהעדר שמאל מהפכני נכנסו התנועות הדתיות אל החלל שנוצר.

הפלסטינים יכולים להחליט לממש את זכותם להגדרה עצמית במדינה בגדה וברצועה, אבל זו אינה האופציה היחידה.

על לאומיותם אין ויכוח, אבל האם הם ראויים לתואר "מתקדמים"? קריאה נוספת להקמת חזית דמוקרטית לביטול אופיה הציוני של ישראל.

יש מקום היום להניף את סיסמת האנציקלופדיסטים הצרפתיים מלפני המהפכה הצרפתית: "הדת לאלוהים והמולדת לכולם".

ש‏ינוי שם הלירה ל"שקל" מסמל את אופייה של ממשלת בגין: האמונה המיסטית בכוחה של המילה.