"חריגים" שהם שיטה
הכתב הצבאי של "הארץ", זאב שיף: הריגת שבויים, גירוש אזרחים וביזה היו בכל המלחמות הקודמות.
הכתב הצבאי של "הארץ", זאב שיף: הריגת שבויים, גירוש אזרחים וביזה היו בכל המלחמות הקודמות.
המתקפה הישראלית המתמשכת נגד העם הערבי הפלסטיני בלבנון חושפת את העובדה שמדיניות הממשלה פירושה מלחמה בלתי פוסקת, ושמדיניות זו חוסמת כל דרך לשלום עם הפלסטינים והעולם הערבי.
הזכות למגורים, לדיור אנושי, היא זכות אנושית בסיסית. ממשלה שאינה מסוגלת להבטיח זכות זו, ומשלימה עם הפיכת הבנייה למגורים למקור התעשרות לבנקים, לקבלנים, לחברון-הון ולמקור הכנסה לה עצמה ̶ אותה יש לתקוף ולהפיל או לאלצה לשנות את מדיניותה.
מודעה של מרכז "מצפן", פורסמה ב"העולם הזה", 15 באוגוסט 1979
המאבק נגד ההתנחלות בשכם ראוי לתמיכת כל שוחרי השלום והשוויון בין שני עמי הארץ! נגד ממשלת ישראל! נגד גוש-אמונים! נגד הבריון הפאשיסטי אריאל שרון!
מודעה לקראת ההפגנה הראשונה בישראל למען זכויות הומואים ולסביות (נעימים ונעמות)
מיהו יהודי מאת אייזיק דויטשר; ארבעה נאומי פועלים, 1 במאי 1892, וילנה: פאניה לוין-רזניק, ילנה גלפאנד, אברהם מרדכי (מוטל) מייזל, ראובן גרשובסקי; היהודי הלא-יהודי מאת אייזיק דויטשר; נגד הציונות – גילוי דעת של האירגון הסוציאליסטי בישראל ("מצפן")
שני המאמרים של אייזיק דויטשר, וארבעת הנאומים של הפועלות והפועלים היהודים, מתפרסמים בחוברת זאת לראשונה בתרגום לעברית.
עצם הצגת השאלה "מיהו יהודי?" מעורר בי תחושה מוזרה. כיצד ניתן בכלל לצפות מאינטלקטואל יהודי שיזדהה עם מסורות יהודיות מקובלות, ארכאיות-אורתודוכסיות, כאשר אינטלקטואלים רבים כל כך דוחים פולחנים, איסורים ומצוות "עשה" ו"אל תעשה" המצויים בכל דת?
לנאומים המובאים כאן נועד ערך מיוחד, כיוון שהשמיעו אותם פועלים יהודים-רוסים. לראשונה מאז התהוות התנועה המהפכנית הרוסית, מנתקים יהודים-פועלים ברוסיה, במודע ובתוקף, את כל קשריהם עם המסורות וההשקפות צרות האופק של הלאום היהודי כדי להיצמד אל צבא הפועלים הבינלאומי הגדול, הלוחם לשחרור מעמד הפועלים בפרט, והעם הסובל בכלל.
קומץ קטן זה של עשירים הוא כאין וכאפס לעומת המוני העם העניים; לא יקשה עלינו לנצחם, אם יבינו כל הפועלים מה הם האינטרסים שלהם וישתפו עצמם במאבק. בל ירפה כישלון ראשון את ידינו. מותר לנו לבטוח בניצחוננו, כי לנו הכוח.
אל לנו לשכוח ששאלת האשה איננה שאלה נפרדת, אלא היא חלק מהשאלה הסוציאלית הגדולה. נתבונן עד כמה נכון הדבר. אנו סבורים כי לשחרור האשה די בכך שלא תהא תלויה בגבר מהבחינה החומרית. אך האומנם די בכך?
גם אנו היהודים, "הנתינים הרוסיים", מוותרים על חגינו שלנו ועל דמיונות שאין בהם ברכה לחברה האנושית; אנו מצטרפים אל שורות הסוציאליסטים והננו דוגלים בחגם, משום שתכליתו לכרות עד היסוד את עמודי העולם הישן, שבו כאילו שואבים במשאבות את תמצית דמו של מעמד העניים, ולכונן על חורבותיו עולם של שלום לכל.
אנו היהודים, אל לנו ליפול ברוחנו ולהתבייש בהשתייכותנו ל"גזע היהודי הבזוי". לא היתה בעולם אומה שדמתה לאומה היהודית ביכולתה למות בגבורה כזאת למען אמונתה. אף אנו, בני הדור הצעיר, הבה ניקח לדוגמה את אבות-אבותינו ונגלה את גבורתנו במאבק לשחרור האנושות.
רוב המהפכנים הגדולים שבמורשתם אני דן כאן, ראו את הפתרון הרצוי לבעיות זמנם וזמננו לא במדינות לאומיות אלא בחברה בינלאומית. כיהודים, הם היו החלוצים הטבעיים של רעיון זה; כי מי היה מוכשר להטיף לחברה-בינלאומית-של-שווים כמו אותם יהודים שהיו משוחררים מכל אורתודוכסיה ולאומיות, יהודית ולא-יהודית?
היהודים שבשורותינו מייצגים בעמדתם האנטי-ציונית את מיטב הלכי הרוח והמסורות הדמוקרטיות והמהפכניות שקנו אחיזה בקרב ההמונים היהודיים בעולם. הערבים שבשורותינו מייצגים בעמדתם האנטי-ציונית לא רק את שאיפות ההמונים הערביים לשחרור לאומי וחברתי אלא גם את מיטב הלכי הרוח ומסורות הסובלנות מהם נהנו היהודים ששכנו בקרב העמים הערביים.
קריאה להקמת רשימה איגוד-מקצועית בלתי-מפלגתית להסתדרות (כרוז שחולק לפעילי איגוד העובדים הסוציאליים, יוני 79').
כתשובה לדרישת הפלסטינים להכיר בהם כעם בעל זכויות שוות מפעילה ישראל את פצצת המטוס, את אלת הכובש ואת צווי בית המשפט. שכן היא נלחמת בכל בני העם הפלסטיני ‒ יהיו אלה חברי אירגונים מזוינים, מפגינים ומפיצי כרוזים, או פשוט אנשים שנמאס להם לחיות בצל הכיבוש, הנישול והדיכוי.
מכתב למערכת "הארץ", 30 במאי 1979. תרגום המכתב לערבית התפרסם בגיליון מס' 88 של "מצפן", אביב 1980.
זוהי פשיטת-רגל של הנהגה מפוצלת ומסוכסכת, שחלק ממנה מזדנב אחרי מפ"ם (כן, יש עדיין מפלגה כזאת...) וחלק אחר מתכנן דילוג מעל מפ"ם, כדי להיטמע במפלגת העבודה (שם זמני...).