הפרוגרמה של האופוזיציה הפולנית – יאצק קורון וקארול מודזלבסקי
פרק ד': מקורו של המשטר הביורוקרטי בפולין.
פרק ד': מקורו של המשטר הביורוקרטי בפולין.
קטעים מתוך "המהפכה הרוסית", 1918: מטרת המהפכה ליצור דמוקרטיה סוציאליסטית במקום הדמוקרטיה הבורגנית – לא לבטל את הדמוקרטיה בכלל.
מטרות הייצור השונות בחברה הנשלטת על ידי הביורוקרטיה, לעומת חברה הנשלטת על ידי השכבה הטכנוקרטית או על ידי מעמד הפועלים.
פרק ג' של המכתב הגלוי – המטרה המעמדית של הייצור.
מן העיתונות הישראלית, ספטמבר 1968: הפוגרום נגד ערבים בתחנה המרכזית בתל אביב, התנחלויות חדשות, תוכניות חינוך מגמתיות ומדוע זכה שגריר ישראל בבון בכינוי "חזיר".
(חלקו השני של פרק ב'): מצב המעמד העובד, שכר העבודה וחלוקת התוצר העודף מוכיחים כי בפולין שורר משטר של ניצול מעמדי.
"יש ניסיונות להפריד בינינו לבין הפועלים. זה לא רצונם של הפועלים, זה רצונם של עסקני המפלגה הקומוניסטית".
פרק א', שלטון הביורוקרטיה; פרק ב', שכר, תוצר עודף וקניין. השנה (1968), עם חידוש המאבק הפוליטי בפולין, שוב הושלכו מחברי הפרוגרמה לבית הכלא.
מאת ארגון הסטודנטים הסוציאליסטים הגרמניים: מחאה על התחזקות הנטיות האנטי דמוקרטיות בישראל, שמעצרו של חליל טועמה מאפיין אותן.
מחאת מרצים וסטודנטים באוניברסיטה העברית על מעצרו של הסטודנט מוחמד יוסוף צדיק בצו מעצר מינהלי.
מכתב אל הסטודנטים הסוציאליסטיים בגרמניה להבעת סולידריות בעקבות הניסיון לרצוח את מנהיגם.
גילוי דעת של מצפן (למחרת פעולת כראמה, 22.3.68): זכותו וחובתו של כל עם כבוש לגלות התנגדות ולהיאבק על חרותו. את השיטות, הדרכים והאמצעים הנכונים והנחוצים למאבק זה יקבע הוא בעצמו, ואך צביעות תהיה זאת מצד זרים – ובייחוד אם הם שייכים לעם המדכא – להטיף לו מוסר ולהגיד לו "כזאת תעשה וכזאת לא תעשה".
גילוי דעת של מצפן (ביום פעולת כראמה, 21.3.68): הדרך היחידה לנורמליזציה היא פינוי מיידי של כל השטחים הכבושים.
מחאה על מעצרו של טועמה, חבר מצפן וסטודנט באוניברסיטה העברית.
תרגום מ"אל-אהראם": סארטר מצהיר כי עמדתו ביחס לסכסוך הישראלי-ערבי נובעת משתי עמדות יסוד – "התנגדותי להשמדת הישראלים והכרה מלאה בזכויות כל הפלסטינים לשוב למולדתם".
מכתב ששלח צ'ה גווארה אל ועידת שלוש היבשות, שהתכנסה באפריל 1967: או מהפכה סוציאליסטית או מהפכה של אחיזת עיניים, אין שום אפשרות אחרת.
"ועד ליוזמת שלום" כינס אסיפה ב-28 בנובמבר 1967 ובסופה פורסם קול קורא לפינוי השטחים שנכבשו במלחמת יוני 1967.
תרגום ראיון עם אייזק דויטשר ב"New Left Review": באופן פרדוקסלי ונלעג, מופיעים כעת הישראלים בתפקיד הפרוסים של המזרח התיכון.
כיבוש גורר אחריו שלטון זר; שלטון זר גורר אחריו התנגדות; התנגדות גוררת אחריה דיכוי; דיכוי גורר אחריו טרור וטרור נגדי; קורבנות הטרור הם בדרך כלל אנשים חפים מפשע; החזקת השטחים הכבושים תהפוך אותנו לעם של רוצחים ונרצחים.
מתוך התחשבות במשמעות הבינלאומית של מלחמת יוני 1967, מתוך התנגדות עקרונית למדיניות הציונית של קביעת עובדות וכפייתן על הערבים, מתוך חרדה לעתיד ישראל בתוך העולם הערבי - אנו סבורים כי חובה היא לקרוא לממשלת ישראל לסגת משטחי הכיבוש ומהניסיון לכפות הסדר בכוח.