ארכיון המסמכים

שיחה עם סארטר – לוטפי אל-חולי

2020-02-08T11:57:12+02:00ינואר 10, 1968|קטגוריות: גיליון-40: ינואר 1968, מסמכים|תגיות: , |

תרגום מ"אל-אהראם": סארטר מצהיר כי עמדתו ביחס לסכסוך הישראלי-ערבי נובעת משתי עמדות יסוד – "התנגדותי להשמדת הישראלים והכרה מלאה בזכויות כל הפלסטינים לשוב למולדתם".

הסיבוב השלישי - גילוי דעת של מצפן (יולי 67'):

2012-07-23T23:53:13+03:00יולי 10, 1967|קטגוריות: גיליון-36: יוני-יולי 1967, מסמכים|

מתוך התחשבות במשמעות הבינלאומית של מלחמת יוני 1967, מתוך התנגדות עקרונית למדיניות הציונית של קביעת עובדות וכפייתן על הערבים, מתוך חרדה לעתיד ישראל בתוך העולם הערבי - אנו סבורים כי חובה היא לקרוא לממשלת ישראל לסגת משטחי הכיבוש ומהניסיון לכפות הסדר בכוח.

הצהרה ישראלית-ערבית משותפת, מס' 2 (יולי 67')

2018-10-06T10:13:40+03:00יולי 10, 1967|קטגוריות: גיליון-36: יוני-יולי 1967, מסמכים|

הפתרון האמיתי מצריך להפוך את ישראל למדינה נורמלית, לבטל את אופייה הציוני, להתיר לפליטים הפלסטינים לשוב למולדתם, ולתת לפלסטינים אפשרות להחליט בעצמם על עתידם הפוליטי. "ביודענו כי לשליטים הנוכחיים בשני הצדדים אין כוונה לבצע פתרונות אלה, אנו בטוחים כי הסכסוך יימשך"

הצהרה ערבית-ישראלית משותפת על המשבר במזרח התיכון

2019-09-07T05:10:11+03:00יוני 3, 1967|קטגוריות: גיליון-36: יוני-יולי 1967, מסמכים|

ההצהרה (שהתפרסמה ב"טיימס" הלונדוני, 8.6.67) נוסחה ונחתמה על ידי נציגי החזית הדמוקרטית הפלסטינית ונציגי מצפן בלונדון יום לפני פרוץ המלחמה: הפתרון חייב לכלול את ביטול אופיה הציוני של ישראל; את שיבת הפליטים שרוצים בכך לשטח ישראל; הסכמה ישראלית להקמת מדינה פלסטינית, אם הפלסטינים ירצו בכך, ונכונות לוויתורים טריטוריאליים למענה; בין אם תקום מדינה פלסטינית, ובין אם יוותרו על הקמתה למען האיחוד, תנהל ישראל החדשה, הלא ציונית, מדיניות של שילוב הישראלים והפלסטינים במדינה פדרלית, לא-לאומית וסוציאליסטית, שתשתתף בתהליך האיחוד הפוליטי והכלכלי של כל המזרח התיכון.

גילוי דעת בשאלת א"י והסכסוך הישראלי-ערבי - מרכז מצפן (מאי 1967)

2018-05-15T10:24:47+03:00מאי 11, 1967|קטגוריות: גיליון-36: יוני-יולי 1967, מסמכים|

פתרון הבעיה מחייב דה-ציוניזציה של ישראל. מדינת ישראל צריכה לעבור שינוי מהפכני אשר יהפוך אותה ממדינה ציונית (כלומר מדינת יהודי כל העולם) למדינה סוציאליסטית המייצגת את האינטרסים של המוני העם היושבים בה. במיוחד, יבוטל "חוק השבות" המעניק לכל היהודים בעולם את הזכות המוחלטת והאוטומטית להגר לישראל ולהתאזרח בה. מן ההכרח גם לאפשר לכל פליט הרוצה בכך לשוב לישראל, ולקבל בה שיקום כלכלי וחברתי מלא. פתרון אמיתי מחייב גם הכרה בזכות ההגדרה העצמית של האומה העברית.

הפרוגרמה של האופוזיציה הפולנית – יאצק קורון וקארול מודזלבסקי

2013-11-04T18:17:02+02:00מאי 10, 1967|קטגוריות: גיליון-35: מאי 1967, מסמכים|תגיות: , |

המשך תרגום הפרק העשירי: המשטר הביורוקרטי מזוהה במערב עם הסוציאליזם, לשמחת הקפיטליסטים. לכן, מול הקנוניה בין הביורוקרטיה הבינלאומית לבין הבורגנות האימפריאליסטית הבינלאומית, יש להעלות את הסיסמה ההיסטורית: "פועלי כל הארצות התאחדו!"

הפרוגרמה של האופוזיציה הפולנית – יאצק קורון וקארול מודזלבסקי

2013-11-04T18:21:24+02:00פברואר 10, 1967|קטגוריות: גיליון-33: פברואר-מרץ 1967, מסמכים|תגיות: , |

מכתב גלוי שבו ניתחו מחבריו את המשטר בפולין וביתר ארצות מזרח אירופה, ובשל הפצתו הוצאו מהמפלגה הקומוניסטית ונידונו לשלוש שנות מאסר (תרגום החלק הראשון של הפרק העשירי).

הנמקות להסתייגויות מטיוטת העקרונות המוגשת לוועידה הראשונה של תנועת "העולם זה – כוח חדש"

2018-08-20T19:34:29+03:00דצמבר 1, 1966|קטגוריות: מסמכים|תגיות: |

ההסתייגויות — למעשה הצעות-תיקון, שהגיש חבר ”מצפן“ משה מחובר — נועדו לתת למצע אופי לא-ציוני עקבי, על ידי מחיקת הוויתורים לאידיאולוגיה הציונית שהיו קיימים בטיוטה; ולאפשר לבעלי השקפה סוציאליסטית להמשיך לתמוך בתנועה. הכוונה לא היתה להפוך את תנועת העולם הזה לתנועה בעלת גוון סוציאליסטי, אלא למחוק מן המצע התבטאויות מגמתיות בעניינים חברתיים-כלכליים, שסוציאליסטים אינם יכולים להסכים להן. 

ברכת ברטרנד ראסל לוועידת הסולידאריות בקובה

2013-08-09T11:55:53+03:00מרץ 10, 1966|קטגוריות: גיליון-27: פברואר-מרץ 1966, מאמרים, מסמכים|תגיות: |

יש ללכד כוחות נגד האימפריאליזם האמריקאי. אם ברית המועצות, מתוך שאיפה ראויה להערכה לשלום, חותרת לשאת חן בעיני ארצות הברית על ידי בלימה, או אפילו התנגדות למאבקים לשחרור לאומי ולסוציאליזם, הרי שלא יושג בכך לא שלום ולא צדק.

תוכנית ועדת ה-100: בסיס להידברות יהודית-ערבית

2013-07-29T09:01:06+03:00נובמבר 10, 1965|קטגוריות: גיליון-26: אוקטובר-נובמבר 1965, מסמכים|

טיוטת מצע שניסחו פעילי ועדת ה-100 הבריטית בראשות הלורד ראסל, לפתרון צודק ויציב של הסכסוך הישראלי-ערבי: ישראל לא-ציונית שתכיר בזכות הפליטים לשוב, תוכר על ידי המדינות הערביות שיקיימו איתה יחסי שלום, ויקבלו אותה בבוא היום כחברה באיחוד הערבי, אם יקום. עד אז, תוכר גם זכותם של הפלסטינים להקים ישות מדינית משל עצמם, והמדינות השולטות על שטחים ממערב לירדן יאפשרו זאת.