פרק ד': מקורו של המשטר הביורוקרטי בפולין.

קטעים מתוך "המהפכה הרוסית", 1918: מטרת המהפכה ליצור דמוקרטיה סוציאליסטית במקום הדמוקרטיה הבורגנית – לא לבטל את הדמוקרטיה בכלל.

מטרות הייצור השונות בחברה הנשלטת על ידי הביורוקרטיה, לעומת חברה הנשלטת על ידי השכבה הטכנוקרטית או על ידי מעמד הפועלים.

פרק ג' של המכתב הגלוי – המטרה המעמדית של הייצור.

מן העיתונות הישראלית, ספטמבר 1968: הפוגרום נגד ערבים בתחנה המרכזית בתל אביב, התנחלויות חדשות, תוכניות חינוך מגמתיות ומדוע זכה שגריר ישראל בבון בכינוי "חזיר".

(חלקו השני של פרק ב'): מצב המעמד העובד, שכר העבודה וחלוקת התוצר העודף מוכיחים כי בפולין שורר משטר של ניצול מעמדי.

"יש ניסיונות להפריד בינינו לבין הפועלים. זה לא רצונם של הפועלים, זה רצונם של עסקני המפלגה הקומוניסטית".

פרק א', שלטון הביורוקרטיה; פרק ב', שכר, תוצר עודף וקניין. השנה (1968), עם חידוש המאבק הפוליטי בפולין, שוב הושלכו מחברי הפרוגרמה לבית הכלא.

מאת ארגון הסטודנטים הסוציאליסטים הגרמניים: מחאה על התחזקות הנטיות האנטי דמוקרטיות בישראל, שמעצרו של חליל טועמה מאפיין אותן.

מחאת מרצים וסטודנטים באוניברסיטה העברית על מעצרו של הסטודנט מוחמד יוסוף צדיק בצו מעצר מינהלי.

מחאה על מעצרו של טועמה, חבר מצפן וסטודנט באוניברסיטה העברית.

תרגום מ"אל-אהראם": סארטר מצהיר כי עמדתו ביחס לסכסוך הישראלי-ערבי נובעת משתי עמדות יסוד – "התנגדותי להשמדת הישראלים והכרה מלאה בזכויות כל הפלסטינים לשוב למולדתם".