אני, אחמד – אמנון רובינשטיין
אמנון רובינשטיין מביע תמיהה ב"הארץ", מדוע נדרש אחמד מסארווה להתייצב פעם בשבועיים בתחנת משטרה, בניגוד ליהודים חברי מצפן, ואינו משתכנע מן ההסברים שקיבל משירותי הביטחון.
אמנון רובינשטיין מביע תמיהה ב"הארץ", מדוע נדרש אחמד מסארווה להתייצב פעם בשבועיים בתחנת משטרה, בניגוד ליהודים חברי מצפן, ואינו משתכנע מן ההסברים שקיבל משירותי הביטחון.
כרוז שחולק לקראת הפגנת החמישי ביוני 1970, שהתקיימה ליד בניין הכנסת בירושלים.
על השביתה במפעל המלט בירדן, התערבות השמאל הפלסטיני להגנת הפועלים והכנות הנגד של המשטר.
כרוז של "מצפן" לקראת 1 במאי: פועלים בלי מעבידים יכולים להסתדר מצוין – מעבידים בלי פועלים יצטרכו ללכת לעבוד בעצמם.
חברי מצפן שלמה זנד וחיים הנגבי נעצרים על ידי המשטרה בנצרת.
הערת המערכת: הופעת העיתון איחרה בגלל עיכובו למשך שבועיים אצל הצנזורה.
הטבח ברפיח: עדותו של סמנכ"ל אונרוו"א על הדיכוי הישראלי בשנה הראשונה של הכיבוש בגדה המערבית וברצועת עזה.
מערכת הבחירות שזה עתה נסתיימה התאפיינה בחוסר כל התייחסות לבעיות הממשיות העומדות על הפרק: הסכסוך הישראלי-ערבי והידרדרות המצב הכלכלי.
המאמר ובו ההודעה על החלטת החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין להיכנס לדו-שיח עם מצפן.
בריחת המשטרים הלאומניים אל חדרי החדרים של ועידות הפסגה אינה יכולה להציל את הפרוגרמה שלהם מפשיטת רגל.
כך הם מדברים, בלי כחל ושרק, פועלים חקלאיים בבית ברל כצנלסון (קטעים מתוך כתבתו של דב גולדשטיין ב"מעריב", 23.1.70).
על ניסיונה של הצנזורה לחסל את "מצפן" – ינואר 1970
אחדות הפעולה היא חובתו של כל דמוקרט בשעה זו; כל רצון כן לפעולה, שיתבסס על החרמה של שותפים פוטנציאליים, ייכשל.
מבחר ציטוטי בחירות, מדברי משה סנה, אורי אבנרי, ישראל אלדד, שלום כהן, מאיר יערי, משה חיים שפירא, מוחמד חאס, יגאל אלון.
מלוכדים במאבק נגד הביורוקרטיה דורשים הסטודנטים את פיתוח הניהול העצמי הפועלי והסוציאליזם, ואת חיסול כל שרידי הניצול ואי-השוויון.
מכתב מאת הצנזור הראשי לעיתונות ורדיו אל מערכת "מצפן", 5 בדצמבר 1969
להקמת ועדת תיאום של פעילי שמאל, מכתב מ"מצפן", נובמבר 1969
הצעה להקמת ועדת תיאום – נובמבר 1969 (העותק המצולם נשלח אל ראובן קמינר, איש שי"ח, והופיע במקור באתר "ארכיון השמאל הישראלי" http://www.israeli-left-archive.org)
הפקעת האדמות הערביות בקרבת גוש עציון אין לה כל ערך "בטחוני", אלא היא פשוט מעשה נישול גס, הוצאת אדמה מידי בעליה הערבים החוקיים כדי להקים עליה מקומות יישוב יהודיים. מעשה זה עומד בניגוד לכבוד ישראל, לחוקי התורה ולחוק הבין־לאומי. זהו מעשה בלתי חוקי, סיפוחיסטי ו"קולוניאליסטי".
נגד מעצרו של נביל סעד – הודעה לעיתונות, 11 באוקטובר 1969