לאן מתקדמים "המישטרים המתקדמים"? – חיים סקוטרו [סקורטריו]
המשטרים הלאומיים במזרח הערבי הקרויים "מתקדמים" הם אויבי המהפכה הסוציאליסטית לא פחות מעמיתיהם הקרויים "ריאקציוניים".
המשטרים הלאומיים במזרח הערבי הקרויים "מתקדמים" הם אויבי המהפכה הסוציאליסטית לא פחות מעמיתיהם הקרויים "ריאקציוניים".
סיפורו של פועל ערבי מהשטחים שהוכה על-ידי שוטרים בתחנה המרכזית בתל אביב.
אם תקום מדינה פלסטינית בשטחים, היא לא תהיה צמיחה טבעית של נבט האוטונומיה, אלא תוצאה של מאבק חריף נגד האוטונומיה.
בשלב הנוכחי פתוחה עדיין האפשרות של שלב חדש במהפכה האיראנית, שלב המוביל למהפכה חברתית או אף סוציאליסטית.
מהפכן אינו יכול להישאר שמרן בחייו האישיים, ולהסתפק בהסכמה תיאורטית לתביעה לביטול האפליה בין המינים.
קווים להתפתחות הפמיניזם במערב, מסוף התקופה הפיאודלית ואילך; הפמיניזם בין הליברליזם הבורגני לסוציאליזם.
הקמת ארגון האחים והאחיות בבתי החולים (אהב"ה) – מאבק נגד ההסתדרות, אך גם התבדלות מיתר עובדי בתי החולים, בעיקר מהפחות "מיוחסים".
במשטר דכאני במיוחד, האופוזיציה צריכה להעדיף פקידות "מושחתת", כלומר הפתוחה לשוחד, על-פני פקידות "ישרה" ויעילה.
מפגשים בתא הכלא עם ישראל לדרמן, איש הג"א שרצח ערבי בירושלים המזרחית.
ההפרות הישראליות של הוראות אמנת ז'נבה בדבר הגנת אזרחים בימי מלחמה.
מיהו יהודי מאת אייזיק דויטשר; ארבעה נאומי פועלים, 1 במאי 1892, וילנה: פאניה לוין-רזניק, ילנה גלפאנד, אברהם מרדכי (מוטל) מייזל, ראובן גרשובסקי; היהודי הלא-יהודי מאת אייזיק דויטשר; נגד הציונות – גילוי דעת של האירגון הסוציאליסטי בישראל ("מצפן")
שני המאמרים של אייזיק דויטשר, וארבעת הנאומים של הפועלות והפועלים היהודים, מתפרסמים בחוברת זאת לראשונה בתרגום לעברית.
עצם הצגת השאלה "מיהו יהודי?" מעורר בי תחושה מוזרה. כיצד ניתן בכלל לצפות מאינטלקטואל יהודי שיזדהה עם מסורות יהודיות מקובלות, ארכאיות-אורתודוכסיות, כאשר אינטלקטואלים רבים כל כך דוחים פולחנים, איסורים ומצוות "עשה" ו"אל תעשה" המצויים בכל דת?
לנאומים המובאים כאן נועד ערך מיוחד, כיוון שהשמיעו אותם פועלים יהודים-רוסים. לראשונה מאז התהוות התנועה המהפכנית הרוסית, מנתקים יהודים-פועלים ברוסיה, במודע ובתוקף, את כל קשריהם עם המסורות וההשקפות צרות האופק של הלאום היהודי כדי להיצמד אל צבא הפועלים הבינלאומי הגדול, הלוחם לשחרור מעמד הפועלים בפרט, והעם הסובל בכלל.
רוב המהפכנים הגדולים שבמורשתם אני דן כאן, ראו את הפתרון הרצוי לבעיות זמנם וזמננו לא במדינות לאומיות אלא בחברה בינלאומית. כיהודים, הם היו החלוצים הטבעיים של רעיון זה; כי מי היה מוכשר להטיף לחברה-בינלאומית-של-שווים כמו אותם יהודים שהיו משוחררים מכל אורתודוכסיה ולאומיות, יהודית ולא-יהודית?
קציר תאונות העבודה בישראל, 1977.
סקירה על הסרט התוניסאי "שמש הינא", לקוחה מהירחון "אל-איקתיסאד אל-ערבי".
קטעים מספרה "הפנים העירומות של האשה הערביה", שהופיע בקהיר ב-1977.
כפי שרואים עתה (ב-1979!) בלבנון, מאפשרים צעדי השלום של סאדאת לישראל להתערב ולהיכנס בגלוי כאחד מבעלי הבית המקומיים, ללא כל תגובה ערבית מעשית.
תנועת העבודה הציונית מייצגת את האינטרס הקפיטליסטי של הסקטור הביורוקרטי ההסתדרותי. מבחינה פוליטית ה"שמאל" הציוני הוא אנכרוניזם ריאקציוני, גזעני לא פחות מאשר הליכוד