לקט מדבריהם של כמה ממנהיגי הקיצונים בתנועת השחורים בארצות הברית (מכס סטנפורד, רוברט ויליאמס ומלקולם X): אנו מעדיפים משא ומתן בדרכי שלום, אך מדכאינו הוכיחו לנו כי אין הם נענים ללחצים חלשים כאלה למען תיקון המצב, והם עתידים להפעיל אלימות המונית בניסיון לבלום את מאבקנו.
שני ציטוטים מן העיתונות: מתי האנטישמיות רצויה ליהודים, וה"חופש" של סוחרי בקר להרוויח על חשבון הצרכנים והחקלאים.
נגד ההצעות לבוררות חובה, או מוסכמת, שנועדו לסייע להסתדרות לבלום את מאבקי העובדים.
עכשיו צריך להקים ועדה ארצית של ועדי הפעולה שתופיע כרשימה נפרדת בבחירות להסתדרות, שמועמדיה ייבחרו במקומות העבודה.
החוגים הרשמיים, המנסים לזרוק את אשמת האינפלציה על הפועלים, אינם מעוניינים כלל לעצור את האינפלציה; הם היוצרים אותה. ידוע שאינפלציה זו מביאה רווחים אגדתיים לבנקים הישראלים, ובעזרתה מממנת הממשלה את תקציבה הביטחוני הענק.
התרגום המלא של תקציר נאום ההגנה של מאנדלה, כפי שפורסם ב"אובזרוור" הבריטי (באותיות מודגשות: הקטעים שהושמטו מהתקציר ב"קול העם").
בבריטניה מתחילים לשקול את חשיבותה של עדן לעומת האבידות וההוצאות הצפויות במאבק נגד המורדים, אך בממשל הישראלי אין ספקות, הוא תומך בהמשך השליטה הבריטית בעדן בלי הסתייגות.
האופי המהפכני של מפלגה אינו נמדד בשכיחות ביקוריהם של מנהיגיה במוסקבה או בפקין, אלא בכך שהיא אומרת לפועלים את האמת, כולל העובדות הבלתי נעימות על ממשלה שמצטיירת כ"שמאלית", אך נמנעת מלהישען על כוחות השמאל ולכן מתמוטטת תחת הלחץ הראשון.
לדעת אורי אבנרי, איחוד הטריטוריה הפלסטינית, מהירדן ועד הים ומהלבנון ועד סיני ליחידה אחת, הוא תנאי הכרחי לפתרון הסכסוך; מתוקף גישה זו תבע אבנרי ב-1956 לספח את רצועת עזה לישראל, תוך מתן שוויון זכויות מלא לתושביה. אבנרי אינו שולל את האפשרות שמכיבוש ייצא שלום.
המבצע לסגירת כמה מועדוני ספורט ותרבות בכפרי המשולש, בפיקוד איש הממשל הצבאי שבאבו, נראה כמו פעולה לדיכוי מרידה לאומית.
בעיות ודרישות יסודיות של הפועלים: מקומות לינה ואוכל אנושיים; תחבורה מאורגנת ומסודרת מהכפר העירה וחזרה; הבטחת התנאים הסוציאליים; הקמת אירגון נבחר על ידי הפועלים.
נסיון הניהול העצמי באלג'יריה מעורר תקווה שהמהפכה האלג'ירית תצליח לבנות סוציאליזם מבלי ליצור "מעמד חדש" של ביורוקרטים.
כתב שירות הידיעות "פרספקטיב מונדיאל" על ההתפתחויות האחרונות של הניהול העצמי במשק האלג'ירי.
מנסחי "המנשר העברי" מכתיבים לערביי פלסטין מה מותר להם ומה אסור להם לעשות בשאלה הלאומית; אסור להם לשאוף למדינה פלסטינית עצמאית או להשתלב באיחוד ערבי כלשהו.
אנשי "הפעולה השמית" מנסים למכור לאינטליגנציה "סוציאליזם חופשי", שהוא תחפושת סוציאליסטית המשרתת את האינטרס של הבורגנות.
הישגה של הרשימה הבלתי תלויה בבחירות לאירגון האחיות היא איתות לדרך שבה צריכים הפועלים ללכת בבחירות להסתדרות.
ארבעה פוליטיקאים ישראלים (משה דיין, אריה בן-אליעזר, שמעון פרס ומשה כרמל) שותפים לדעה כי גבולותיה הנוכחיים של ישראל אינם גבולות המולדת השלמה, ועוררו את הוויכוח מדוע לא "שוחררה" הארץ כולה.
(נאומו של בוגס, פועל שחור במפעלי "קרייזלר", באסיפה של קוראי הירחון הסוציאליסטי "מונת'לי רוויו"): המהפכה השחורה מנפצת את אגדת הדמוקרטיה, מתחילה לנפץ את האגדה על היות הקפיטליזם השיטה הטובה ביותר האפשרית, והיא תוכיח ללבנים כי נהנו מחופש ואפשרויות רק משום שתמיד נמצא מישהו מתחתם שאפשר היה לנצלו, לא רק בארצות הברית, אלא בכל העולם.
התביעה לבעלות חברתית על אמצעי הייצור אינה הצעה להלאמה טוטאלית או לאנרכיה ביורוקרטית.
המהפכה הטכנולוגית מביאה לשיאים בייצור, אבל גם באבטלה. הקפיטליסט היה מרוצה אילו בענף אחר היו מעלים את השכר ועל ידי כך את הביקוש למוצריו שלו, אבל הוא עצמו מעוניין דווקא שאצלו השכר לא יעלה.