ביאפרה: הסוף. ניגריה לאן? – אילן אלברט (אילן הלוי)
הרקע למלחמת האזרחים בניגריה: מדוע תמכו ברית המועצות ובריטניה בממשלה הניגרית, ואילו צרפת, סין, ישראל ודרום אפריקה – בביאפרה.
הרקע למלחמת האזרחים בניגריה: מדוע תמכו ברית המועצות ובריטניה בממשלה הניגרית, ואילו צרפת, סין, ישראל ודרום אפריקה – בביאפרה.
לקט פעולות דיכוי והתנגדות, 15.11.69–24.1.70. יותר מ-7,000 בתים נהרסו מיוני 67' ועד דצמבר 69'.
טעותו של עורך "על המשמר", שהאשים את קינן בעמדות מצפניסטיות.
פעילותה של ועדת התיאום של אירגוני השמאל והיתקלויות עם "שומרי החוק והסדר" (מאמר בלתי חתום).
הקהל בישראל צופה בהתרגשות בסרט Z, ואינו מבחין בדמיון בין המצב ביוון הנתונה לשלטון קולונלים לבין המצב ב"דמוקרטיה היחידה במזרח התיכון".
שביתות בגרמניה, אנגליה, שבדיה, בלגיה, הפגנות נגד מרקוס בפיליפינים, פילוגים במפלגות קומוניסטיות בעקבות פלישת ברית המועצות לצ'כוסלובקיה.
נגד השמאל הציוני – מאת ע. אור ומ. מחובר (עקיבא אור ומשה מחובר), הופץ ככרוז של "מצפן", תחילת 1970
מרכסיסט-לניניסט ללא כנסייה, מהפכן קומוניסטי שהנהיג את המאבק הווייטנאמי נגד הכובשים היפנים, נגד הקולוניאליסטים הצרפתים ונגד האימפריאליסטים האמריקאים, ולא זכה לראות בניצחון הסופי.
לא תנועת מחאה או מפלגת בחירות, אלא תנועה שמטרתה להביס את החברה הנוכחית ולהמירה בחברה חופשית המנוהלת בדמוקרטיה ישירה.
זהו כיבוש אכזרי וגס לא משום שהוא ישראלי, אלא משום שהוא כיבוש. כיבוש אינו יכול לדכא התנגדות ביד רכה, וככל שההתנגדות מתרחבת, ונעשית המונית ועממית, עולה וגוברת האלימות מצד הכובש.
הפיכה צבאית והלאמה בבוליביה, גל שביתות בצרפת, מתקפה אמריקאית בלאוס, עימות כלכלי בין ארצות הברית ליפן, "הפסקות עבודה" ביוגוסלביה.
המפלגה הקומוניסטית נתקלת בהתנגדות פסיבית בתוך שורותיה ובציבור בכלל.
שאלות היסוד לא הועלו לדיון, אין למה לצפות מהבחירות, להשגת שינוי עדיף לנקוט פעולה פוליטית ישירה.
עמדותיו של "אדון דני" (דניאל רקנטי): "איני מעלה על הדעת הלאמת בנקים כאן. הכיוון היום הפוך. מוכרים לציבור חברות ממשלתיות".
כל עוד יוסיפו דוברי שני העמים בארץ להתכחש לזכויות המדיניות והלאומיות של הזולת, יימשך ההרג. ישראל חייבת להיות הראשונה, ולהשתחרר מן השוביניזם הציוני ומחלומות ההתפשטות וההתנחלות.
כיצד מטפלת העיתונות בשמאל המהפכני, בבריטניה ובישראל.
הוצאה חד פעמית, בעברית ובערבית, בעקבות סירובו של משרד הפנים לתת ל"מצפן" רישיון להוצאת שבועון בשפה הערבית.
בתנאים הקיימים הצבעה בעד רק"ח איננה בשום אופן הצבעת הזדהות עם מפלגה זו ועם מכלול דעותיה. זוהי הצבעת מחאה נגד המדיניות הקיימת. זוהי האפשרות היחידה להצביע נגד הכיבוש, ולו מן הטעם הפשוט: כל שאר המפלגות אפילו לא מדברות ולא מזכירות "כיבוש" ו"שטחים כבושים".
הנוסחה המצטמצמת לעניין הפלסטיני בלבד נובעת מאורח מחשבה רפורמיסטי, המחפש פתרונות חלקיים בתוך המסגרת של התנאים הקיימים באיזור. באופן מעשי ניתנים פתרונות חלקיים למימוש רק על ידי פשרה עם האימפריאליזם והציונות.
מדוע חייבים הפועלים, המהווים את רוב מניינו ובניינו של העם, לקבל ללא ערעור את השיטה הכלכלית-חברתית העושה את אורח חייהם בהווה ואת גורלם בעתיד, כפופים לרצונה השרירותי של כנופיית מיעוט, המחזיקה בהון ובמינהל?