יש הסכמה על זכות הפלסטינים להיאבק נגד הכיבוש ועל זכות הפליטים לשוב; המחלוקת מתמקדת בזכות ההגדרה העצמית של העם היהודי-ישראלי.

בעקבת החלטת החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין להיכנס לדו-שיח עם מצפן: אנו רואים את עצמנו כמי שכבר לוקחים חלק במאבק המשותף, אם כי בנפרד.

אופיין האמיתי של תקנות ההגנה לשעת חירום: "אף בגרמניה הנאצית לא היו חוקים כאלה", הצהיר ב-1946 עו"ד יעקב שמשון שפירא, עכשיו (1970) שר המשפטים.

מאמר שני (ואחרון) על מלחמת האזרחים בניגריה: האינטרסים שמאחורי החלום על "כוויית" של אפריקה.

הסקר הראשון נערך מיד לאחר תום הקרבות: הסיבות הכלכליות להתעקשות הישראלית להנציח את כיבוש סיני.

16 מאבקי עובדים בתוך 20 יום הסתיימו ברובם בלא כלום, משום שנוהלו כל אחד בנפרד.

הניתוק מן הציונות מחייב את ביטול חוק השבות, הפסקת גזל אדמותיהם של הערבים והכרה בזכות השווה של העם הערבי-הפלשתינאי על הטריטוריה.

תנועת מאי 68' בצרפת מביאה בשורה חדשה, בדבר מהפכה שלא תיצור משהו דומה למשטר בברית-המועצות.

ניתוח פסק הדין של בג"ץ בעניין "מיהו יהודי": בהבדל מהתורה הנאצית, שרצתה להשמיד גזעים אחרים, מבקשת הדת היהודית רק לשמור על טוהר הגזע.

כל אדם הוא הפוסק האחרון, ואין בלתו, בשאלת ההשתייכות הלאומית שלו, וכל המנסה למנוע ממנו את חופש הבחירה הזה הריהו לאומן וגזעני ללא תקנה.

הנהגה מהפכנית הינה הכרח, ושום "ספונטניות" אינה יכולה לתפוס את מקומה.

המאמר ובו ההודעה על החלטת החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין להיכנס לדו-שיח עם מצפן.

הרקע למלחמת האזרחים בניגריה: מדוע תמכו ברית המועצות ובריטניה בממשלה הניגרית, ואילו צרפת, סין, ישראל ודרום אפריקה – בביאפרה.

לקט פעולות דיכוי והתנגדות, 15.11.69–24.1.70. יותר מ-7,000 בתים נהרסו מיוני 67' ועד דצמבר 69'.