סרבני גיוס בצרפת – רעיה בן אברהם
כוחה הצבאי של צרפת שירת לעיתים קרובות מדי אינטרסים אימפריאליסטיים וקולוניאליים, הסביר אחד הסרבנים את החלטתו.
כוחה הצבאי של צרפת שירת לעיתים קרובות מדי אינטרסים אימפריאליסטיים וקולוניאליים, הסביר אחד הסרבנים את החלטתו.
יצחק בן אהרון שואף לדמוקרטיזציה מסוימת בהסתדרות, אך לא עד כדי עשייתה למכשיר דמוקרטי ישיר של ציבור העובדים.
"אינני רואה שום עתיד למדינה זו. הלאומנים מתייצבים כאיש אחד מאחורי הממשלה. רק שני דברים היו עשוים לחולל שינוי: פעולה מבחוץ או זעזוע כלכלי".
בעיות הפנתרים הן בעיות חברתיות בסיסיות. הבעיה העיקרית של תנועת ה-2 במאי כרגע היא חופש דיבור וחופש הפגנה. ברור שהמאבק מתלכד, כי אנו לוחמים נגד שיטה אחת המדכאת הן את הפנתרים והן את הסטודנטים.
עדותו של חבר מצפן, שנעצר ב-1 במאי בלילה, ליד קפה טעמון בירושלים.
הפרשן חיים הרצוג אדוק בדבקותו באימפריאליזם במידה רבה עוד יותר מעמיתיו שמעבר לים.
פרשת נתיבי-נפט מוכיחה כי המשק הישראלי בנוי על העדפות והענקת הטבות לעשירים.
הפגנה לשחרורו של סרבן הגיוס חבר מצפן ליד בניין השגרירות הישראלית בלונדון.
האיחוד הערבי לא יתכן מבלי הפלת המעמדות השליטים, הבעיה הפלסטינית תוכל לבוא על פתרונה רק במהפכה סוציאליסטית כל-ערבית, ובמסגרת מזרח ערבי סוציאליסטי מאוחד, שבו תוכר זכותם להגדרה עצמית של הציבורים הלאומיים הלא-ערבים: הכורדים בעיראק, הדרום-סודאנים והיהודים הישראלים.
בניגוד לתמונה המוצגת בדו"ח, הפער החברתי הוא גם פער עדתי.
משרד החוץ מעכב מתן שירותים קונסולריים לאנשי שמאל ישראלים בחו"ל.
בכנס ההכנה לוועידת בולוניה השתתפו רק חסידים מובהקים של החלטה 242 ואפילו לא נציג פלסטיני אחד.
בכלא זכיתי לאהדה רבה בקרב רוב האסירים, יהודים וערבים גם יחד.
מצד אחד הם "סוכנים" של מדיניות הרווחה הממשלתית ומצד שני לא עומדים לרשותם האמצעים לעזור באמת לנזקקים. דוגמה של מאבק חריג בירושלים.
הפועלים הכחישו את הטענות שהמפעל אינו רווחי. כמו כן, הייצור לא היה פגום ולא היו בעיות שיווק. למרות זאת באה פשיטת הרגל, ושורשיה באופן "פיתוח המשק" של שר האוצר.
קומיקס מאת סוס ועז, התפרסם גם בעלון בהוצאת "מצפן", אפריל 1972.
הניצחון של מאבק הסטודנטים, מחאה על רצח אזרחים בצפון אירלנד וההישג של שביתת הכורים.
ההשקפה כי את הבעיות של ארצות המשרק אי אפשר לפתור במסגרת נפרדת של כל ארץ וארץ היתה מקובלת על מצפן כולו לפני הפילוג, ולא היתה בין סלעי המחלוקת שהובילו לפילוג.
סין העממית בוחרת ב"ריאל-פוליטיק" לאומי-ממלכתי, ופותחת בתחרות עם ברית המועצות על הקשרים עם המעצמות הקפיטליסטיות.
אינני מאמין באנשים הממנים עצמם לאוונגרד, קובעים, מכוונים ומנהלים את המאבק החברתי, בעוד האחרים משמשים בידיהם כלים שלעולם לא ישתתפו באורח מלא בקבלת ההחלטות.