ארכיון הכרוזים

האחד במאי – יום הסולידאריות הבינלאומי של פועלי העולם כולו – מת ונקבר - לקראת הפגנת ה-1 במאי 1969

את הכרוז הזה חילקו חברי מצפן לבאי הסימפוזיון הבינלאומי של "ניו אאוטלוק", שהתקיים בשיתוף עם "התנועה לשלום ולביטחון" תחת הכותרת "מלחמת בלתי נמנעת או שלום יזום".

גילוי דעת של מצפן: בתנאים הנוכחיים לא תתואר שום פעולה למען המהפכה הסוציאליסטית ללא מאבק עקבי נגד המשך הכיבוש של הטריטוריות הערביות בידי ישראל.

כל ויתור, ויהי אף הקטן ביותר, לאידיאולוגיה הלאומנית, מוביל בהכרח להיגררות אחרי תנועות הכיבושים והסיפוחים. או שאתה סוציאליסט או שאתה נאציונאליסט. עוד לא קם הגאון שהצליח לפשר בין השניים. לא במוסקבה ולא בפולין, לא במרחביה ולא במשמר-העמק.

נגד פלישת ברית המועצות לצ'כוסלובקיה, 24 באוגוסט 1968

ברית המועצות ובנות בריתה הוכיחו שוב, כי אינן מוכנות בשום אופן להשלים עם פגיעה בשלטון הביורוקראטי-דיקטאטורי שהקימו במזרח אירופה.

1 במאי 1967: יש ללחום לא רק לשלום, אלא גם להשתלבות באזור.

פועלים! אנו, אנשי האירגון הסוציאליסטי הישראלי, מחזקים את ידיכם במאבק נגד היוקר ובהגנה על רמת-החיים.

תושבי שכונת סומייל לא הסכימו לבוררות על דרישת העירייה לפנותם. כל פינוי נעשה לאחר משא ומתן בין המשפחות לבין העירייה.

תרגום לעברית של כרוז שחיבר והפיץ  סניף חיפה של "מצפן" בדצמבר 1964.

חברי קבוצת אל-ארד רואים בעצמם חלק מן האומה הערבית, ואל לאיש לבקש מהם להכיר בגבולות ובתנאים שנוצרו בהסכמי שביתת הנשק על חשבון ערביי פלסטין, ועל חשבון "המדינה הערבית" אשר היתה צריכה לקום על יסוד החלטות האו"ם, אותן החלטות שבמסגרתן קמה מדינת ישראל. ישנן מפלגות ציוניות שאינן מכירות בתנאים הללו ובגבולות הללו, אלא דורשות להרחיבם עד לנהר הירדן או עד לנהר פרת. האם הדרישה להרחיב את הגבולות הללו על חשבון הערבים היא "מטרה חוקית", אבל הדרישה לתקנם לטובת הערבים לפי ההחלטה שבהתאם לה קמה מדינת ישראל היא "מטרה בלתי חוקית"?

גילוי דעת נגד המזימה להרחיק 60 משפחות מאדמתן בגליל.

כרוז של האירגון הסוציאליסטי הישראלי ("מצפן") שהופץ במקומות עבודה.

ההודעה על סיום השביתה ניתנה על ידי נציג ההסתדרות מאחורי גבם של העובדים.

כרוז של מצפן שחולק ביום השביתה נגד הקפאת השכר, 25.12.62.

הפועלים נגד הקפאת שכר: כרוז של ועדת הפעולה הארצית של ועדי העובדים.