ארכיון הכרוזים

הלאה הכיבוש! הלאה האימפריאליזם, הציונות, והראקציה הערבית. כרוז זה חולק לקראת הפגנת החמישי ביוני ליד בניין הכנסת בירושלים.

כרוז שחולק לקראת הפגנת החמישי ביוני 1970, שהתקיימה ליד בניין הכנסת בירושלים.

כל שנה, כשמגיע ה-1 במאי, מתחילים העיתונים, המפלגות, ההסתדרות והפועלים עצמם לשאול את אותן השאלות: האם זהו חג של פועלי ישראל? האם זהו חג של קומוניסטים? האם זהו בכלל חג?

כרוז של "מצפן" לקראת 1 במאי: פועלים בלי מעבידים יכולים להסתדר מצוין – מעבידים בלי פועלים יצטרכו ללכת לעבוד בעצמם.

כרוז של האירגון הסוציאליסטי הישראלי (מצפן) שחולק למשתתפי כנס הנוער של הסוכנות היהודית בבנייני האומה בירושלים, ינואר 1970.

הממשלה, המעבידים וההסתדרות ניצבים בחזית אחת נגד הפועלים. הממשלה תומכת במישרין במעבידים בכל סכסוך עבודה, בכל שביתה, והופכת כל סכסוך בין הפועלים לבין המעבידים למאבק ‏בין הפועלים לבין הממשלה. לכן, כל מאבק נגד המעבידים יישא בתקופה הקרובה אופי של מאבק נגד הממשלה ומדיניותה הכלכלית.

על ניסיונה של הצנזורה לחסל את "מצפן" – ינואר 1970

ישנה חלוקת עבודה ישנה בין הממשלה וההסתדרות. הממשלה עומדת באופן ישיר לצד המעבידים ונגד הפועלים. תפקיד ההסתדרות, לעומת זאת, הוא לדאוג לכך שהפועלים יקבלו את מדיניות הממשלה, המשרתת את האינטרסים של המעבידים. תפקיד זה דורש שהפועלים יקבלו את מרות ההסתדרות. וכדי שיקבלו מרות זו נחוץ, בין היתר, שההסתדרות תעמיד פנים שהיא דואגת לפועלים.

אל משתתפי כנס הנוער של הסוכנות היהודית בירושלים – 12 בינואר 1970

אל משתתפי הכינוס הבינלאומי של משפטנים יהודים – אוגוסט 1969

הפגנה מול הכנסת נגד הכיבוש; רק 100 אזרחים נענו לקריאת מצפן להפגין "הלאה הכיבוש", בלי "אבל", בלי "בתנאי", בלי "אם".

מנהיגי ההסתדרות וחברי הממשלה פוחדים. הם פוחדים שאזרחי ישראל יבינו כי מי שמשקר בענייני הפועלים משקר בכל המדיניות שהוא מנהל. הם הבטיחו לנו שלום – ונתנו לנו שפיכות דמים. הבטיחו לנו חיים של כבוד – ואנחנו אוכלים קדחת. מה אפשר לעשות?

עסקני ההסתדרות, מנהיגי מפלגות הפועלים וראשי השלטון – אלה המתיימרים להיות נציגי הפועלים ומעבידיהם גם יחד – עשו יד אחת במטרה לשבור את שביתת הדוורים הצודקת, ועל ידי כך לשתק את תביעות הפועל בישראל, לסתום לו את הפה ולקשור את ידיו.

מששומעים את ראשי ההסתדרות והממשלה, אפשר לחשוב כי הדוורים, המקבלים את המשכורות הנמוכות ביותר במשק הממשלתי, החליטו לפתע להרוס את משק המדינה.

לאחר שבשלושה מוסדות חינוך תיכוניים בירושלים על ועדי הכיתה להזמין לשיעור מחנך את אנשי "מצפן" – נשאלת השאלה: האם המורים חוששים שעשר או שתים-עשרה שנות חינוך לאומני יתמוטטו בשיעור אחד?

חיים או מוות? – קריאה להפגנה ביום השנה השני לכיבוש, מאי-יוני 1969

העניינים מתחילים להתבהר - ההסתדרות אויבת הפועלים, מאי 1969

כרוז של מצפן למשתתפי סימפוזיון שכינסה מערכת "ניו אאוטלוק" בתמיכת משרד החוץ, 1 באפריל 1969.

את ה-1 במאי קברו במשותף עסקני ההסתדרות, מנהיגי מפלגות הפועלים, ראשי השלטון והבוסים של התאחדות בעלי התעשיה.